מטענים של זיכרון

במרכזו של הספר ״מטענים של זיכרון״, ספר שיריה החדש של שושנה (פיינגולד) ויג ניצבים שני כוחות עזים: תשוקה וגעגועים. אלה מניעים ומעצבים את כתיבתה. התשוקה בשירים מסמלת את החיים ואת ההווה שבו מתקיימת המשוררת, בכתיבה היא  מעצבת את עולמה לצד אהבותיה.  בשירים ערגת המשוררת לימים שמתו, לזיכרונות ילדותה ונעוריה, געגועים לבני משפחה שחלפו מן העולם ואל אביה, שאמנם עודנו בחיים, אך אינו כשהיה, וליתר דיוק: כפי שרצתה שיהיה.בשירים, שעוסקים באב ובחייו, מוצאת המשוררת אופן תקשורת עימו, אך גם כלי תרפויטי ודרך להתמודד עם הידיעה שתיאלץ להיפרד ממנו, כשם שהוא נפרד מזיכרונותיו.בספרה המשוררת כמהה אל מחוזות ילדותה ואל דמויות מרכזיות בחייה ואלה נמהלים בתשוקתה למגע ולאהבה. הם שהופכים את ספר השירה לקדירה פיוטית עשירה ומתובלת בכאב, בהומור, בארוטיקה, בערגה ובעיקר בהתבוננות מפוכחת וחדה במציאות האנושית.