על דעת המקום

ספרה החדש של , , מהווה מעין סיכום ביניים של כל סוגות הכתיבה של המחברת: פסיכואנליזה, שירה, הרהור. ספר זה נכתב במשך למעלה משלושים שנה והוא עוסק בקשר שבין אדם לעולם, כמו גם בכתיבה עצמה ובקשר שלה למקום ולגוף שבו נכתבה." נוגע בעור, בנשמה, ברגש. רות גולן כותבת על המקומות שבהם כתבה או לא כתבה אבל התכוונה לכתוב. ההתכוונות הזאת כללה ויתור על הסחות דעת מקובלות ואפשרה לה להיות פנויה ופתוחה לחוות את הפנים שלה ואת החוץ. הטבע על צלילי הציפורים, הציקדות, הדבורים, זמזומי הזבובים – הכול חודר לאוזניה, האויר מרפרף על עורה, היא חשה בקרירות, בלחות או ביובש המדבר. רגליה הולכות על חול או דשא, היא סופגת פנימה. המחברת שואלת את עצמה על בדידות; היא כואבת את החוסר, המרחק, חשה את הקושי במרחק מהבית, מהשגרה, אך גם את היופי של הלבדיות הנפרשת לצלילי המוזיקה הקלאסית. היא סופגת תחושות ברגישות ארוטית, או אז הכתיבה מופיעה כשיר, או שנכתבת פסקה של הסבר פסיכולוגי, תיאורטי לאקאניאני, אנושי מאוד, קרוב לאבל על מות הוריה. כתיבתה של עוסקת בכתיבה עצמה; היא שמה דגש על הקשר בין הכתיבה לגוף, על נחיצות של זמן הלבד לכתיבה, על תכלית הכתיבה כמעשה בעולם, עקבות שאנו משאירים אחרינו, מעשה שנותן לנו משמעות, תחושת נחיצות, ביטוי אישי, הבהרה של מחשבות. בה במידה שגולן פתוחה לרחשי הטבע היא מתווכת לקוראים מעולמה הטקסטואלי העשיר: התנ"ך, ספר הזוהר, א.ד גורדון, אתי הילסום, פרויד ולאקאן"., פסיכואנליטיקאית  עוסקת בפסיכואנליזה ושירה. פרסמה עד כה שבעה ספרי שירה, חמישה ספרי תיאוריה פסיכואנליטית לאקאניאנית, לצד ספר ביוגרפי על אביה, איש הקולנוע מנחם גולן.