מסע אל חוויית הרגע בחיי היומיום וביצירתם של וירג'יניה וולף וס' יזהר

"תסתכלי, יש פה עכשיו תנועה של עץ, תנועה לפי תומה. יש רוח בחוץ, קצת סתיו. תסתכלי איזו תנועה יש לו. הוא בוחן, מתרומם. זה לא מפני שהחלטתי להביט על העץ, אלא מפני שהוא ישנו והוא קורא לי".(מתוך ריאיון עם ס. יזהר)חיינו מורכבים משרשרות של רגעים. לא פעם, זהו אוסף של רגעים ריקים. אולם האדם הנכסף אל מה שמעבר אינו משלים עם הריקנות והסתמיות. הוא עוצר לרגע את המרוץ, משהה מבטו על מה ועל מי שסביבו. באופן הזה הוא מגיע לרגע שיש בו ניצוץ של התגלות. רגעים אלה אינם מתרחשים "מעל החיים", אלא בעבודה ובעסקים, בחיי המשפחה, ביחידות ובחברה, והם מאפשרים לנו לחוות יצירתיות, התחדשות ואותנטיות. לכאורה, אין כל קשר בין ס. יזהר לווירג´יניה וולף מבחינה תרבותית, היסטורית, חברתית וספרותית – הערות מעטות נכתבו רק על השתייכותם ל"זרם התודעה". אך עם זאת ניתן לראות שחרף ההבדלים הבולטים, ציר מרכזי ביצירתם של וולף ויזהר הוא תהליך נפשי ורוחני דומה של הדמויות המרכזיות. הן יוצאות למסע אל חוויית הרגע – פורשות מהמרוץ, משתהות, לעתים לרגע אחד בלבד, לעתים לזמן ממושך יותר. עת זו של התבודדות הן מקדישות להתבוננות ממוקדת בעולם הפיזי ובנפשן פנימה. בעקבותיה הן מתעוררות לעתים לרגעים של התבהרות, של משמעות והתגלות. חוויות מעין אלה אינן מתרחשות באופן נפרד בחיינו – הן ממלאות אותנו השתאות, חיוניות ונוכחות חיים מועצמת. סופרים מודרניסטים גדולים כמו וירג´יניה וולף וס. יזהר מוליכים את הדמויות המרכזיות ביצירתם במסע אל חוויית הרגע. ספרה הסוחף של מירי גלעד בוחן תהליך זה, בין השאר באמצעות קריאה צמודה ב"אל המגדלור" וב"מרת דאלוויי" של וולף וב"ימי צקלג" המונומנטלי של יזהר. ראיון ייחודי עם ס. יזהר, אשר מתפרסם כאן לראשונה, חותם את הספר. ד"ר מירי גלעד היא ילידת קיבוץ ניר עם, מתגוררת באורנית. בעלת תואר דוקטור בספרות משווה; משוררת ומרצה בנושאי תרבות רב-תחומיים. ספרי השירה פרי עטה: "שעה אחת ביום" (זכה בפרס ספרי ביכורים); "רגע אחד על פני האדמה" (הקיבוץ המאוחד); "לרקע תמונות" (עקד).