דרך בורמה שלי

צחי מנקיס הוא גלאי אוצרות בעל מזג סקרן ומציצני וגם תחושות בטן חזקות להפליא. אלו הובילו אותו לכמה מקומות טובים בחייו, אבל גם לכמה מקומות רעים, כמו למשל אל מחשבהּ האישי של אשתו. הציץ ונפגע. חילופי תצלומים לא צנועים שלה עם עמית לעבודה, שהיו או לא היו, הדליקו אצל צחי את שריטת הקנאה, ועתה הם מערערים את נישואיו, ואולי אף את הסיכוי להצליח במשימת חייו.ומה היא משימת חייו של צחי? איתור עקבותיו של טייס מטוסי "ספיטפייר" ממלחמת העולם השנייה, שמעולם לא שב הביתה. שטח החיפוש – כל העולם. הטייס הזה הוא לא אחר מאשר דודו של צחי, אח אימו, יצחק כהנסון, צבר, יליד הארץ, שהתנדב לשרת כטייס קרב בצבאות הברית במדינת בורמה והאדמה כאילו בלעה אותו. חיפוש במעמקי האדמה זה הרי התמחותו של צחי, (כשהוא לא מחפש במחשבה הפרטי של אשתו) ואם לא יצליח במשימה המשפחתית הדרמטית הזו, שמטרידה את מנוחת המשפחה שנים ארוכות, זה ימשיך לטרוד גם את מנוחתו שלו.האם יצא צחי מנקיס למשימת החיפוש המשפחתית המורכבת הזו? ואם כן, איך בכלל מצמצמים את שטח החיפוש מתחום העולם כולו לכדי עשרות מטרים רבועים בלבד?רומן המבוסס על מקרים אמתיים שמתקשרים עם מלחמת העולם השנייה ועם הימים ההרואיים שקדמו להקמת מדינת ישראל לפני 70 שנה בדיוק. סיפור על חיפוש אוצרות, פרטי ואף ציבורי, מסע על פני הגלובוס והנפש, באהבה גדולה וקנאה הקשה ממוות. על תעלומה היסטורית ועל הספרות היפה הנחלצת לעזרתה, כי אם היסטוריה זה מה שקרה, סיפרות זה מה שיכול היה לקרות.', הינו רומן שני פרי עטו של נשוי, אב לארבעה ילדים. סיפרו הקודם 'לשיר, סיפור אהבה', ראה אור בקיץ 2017 וידע הצלחה נאה. קובץ סיפורים קצרים פרי עטו "42.2, סיפורים קצרים ומסלולים ארוכים על ריצה ואהבה" ראה אור ב-2009. עוד עשרות סיפורים קצרים שלו ראו אור במסגרות ספרותיות שונות. נולד בעיר ראשון לציון בשנת 1924 לאפרת וצבי בן-כהן. אחותו הקטנה רותי, נולדה כשנתיים אחריו. באביב 1939 נסעה המשפחה לבקר קרובים בארצות הברית. בעת שעמדה לשוב ארצה פרצה מלחמת העולם השנייה, כל ההפלגות האזרחיות למזרח התיכון נעצרו. המשפחה נתקעה ליותר משש שנים באמריקה. בהגיעו לגיל 18 התנדב גדעון-משה לצבא האמריקני. בשנת 1944 נפל בקרב עם הגרמנים והוא בן 20 שנה. סיפורו היווה השראה לספר זה. בעת הבאת ספר זה לדפוס הלכה רותי לעולמה בשיבה טובה. הייתה חמותי האהובה. לזכרם.