פואמה ללא גיבור ושירים נבחרים

נה אחמטובה (1966-1889) מגדולי המשוררים של ‘תור הכסף’ הרוסי במאה ה- 20 בְּאֹפֶל הַפְּרֵדָה לְעוֹלְמֵי-עַד אִתְּךָ, שָׁוֶה בְּשָׁוֶה, נוֹשֵׂאת אֲנִי. מַדּוּעַ זֶה תִּבְכֶּה? הוֹשֵׁט לִי יָד, תַּבְטִיחַ שֶׁתָּשׁוּב בַּחֲלוֹמִי. לִי וּלְךָ כְּבָר, כְּמוֹ לְהַר עִם הַר… לִי וּלְךָ כְּבָר אֵין מִפְגָּשׁ הֲלוֹם. לוּ רַק אֵלַי, בְּמִשְׁמֹרֶת לַיְלָה קַר, עִם כּוֹכָבִים תִּשְׁלַח פְּרִיסַת שָׁלוֹם. לפידים כבים. תִקרָה מוּרדת. אולם (מראות) לבן הופך שוב לחדרו של המחבר. מילים מתוך האפלה: אֵין הַמָּוֶת קַיָּם – מִי יִדְרֹשׁ, שׁוּב לִגְלֹשׁ אֶל וִכּוּחַ נָדוֹשׁ וּמָה כֵּן – קִיּוּמוֹ לִי סַפְּרוּ. מִי מַקִּישׁ? הֵן כֻּלָּם כְּבָר בִּפְנִים, אִישׁ מִתּוֹךְ הַמַּרְאוֹת, אוֹ דְּבָרִים שֶׁשְּׁמָשׁוֹת לְחַיִּים עוֹרְרוּ… הַיָּרֵחַ צָעִיר מְהַתֵּל, אוֹ שֶׁמָּא בֶּאֱמֶת, שָׁם בַּצֵּל בֵּין הָאָח לָאָרוֹן, נִצָּב אִישׁ? חִוְרוֹן-מֵצַח, עֵינַיִם פְּקוּחוֹת, לֵאמֹר; אַבְנֵי קֶבֶר פְּרִיכוֹת וּמִדּוֹנַג יֵרַךְ חַלָּמִישׁ… שְׁטוּת, שְׁטוּת, הֶבֶל! – הַתֹּהוּ הַזֶּה לִי שִׁיבָה מְהִירָה מְנַבֵּא וְאוּלַי אֶשְׁתַּנֶּה אֵין הַכֵּר. מָה אוֹתִי תְּשַׁדֵּל בְּאוֹת זָרוּעַ!? בִּתְמוּרָה לְדַקָּה שֶׁל מַרְגּוֹעַ, עַל שַׁלְוַת עוֹלָמִים אֲוַתֵּר.