אלכסנדר בלוק - מבחר משירתו

אלכסנדר בלוק – מבחר משירתו הוא הספר הרביעי משירת 'תור הכסף' הרוסי בתרגום מירי ליטווַק הרואה אור בהוצאת גוונים. אלכסנדר בלוק (1880- 1921) הוא אחת הדמויות הבולטות והנערצות בספרות הרוסית. הוא הושווה תכופות לאלכסנדר פּוּשקין ו"תור הכסף" מכונה לעתים גם "תור אלכסנדר בלוֹק" בשל היותו מבשר התקופה ומחוללה. השפעתו על בני דורו ובני הדורות הבאים הייתה עצומה. בוריס פַּסְטֵרנק, מארינה צווֶטאייֶבה ואנה אחמַטובה, שספריהם קדמו לו בסדרה זו, הקדישו לו מיצירותיהם הליריות. אלכסנדר בלוֹק נולד בפטרבורג למשפחה אריסטוקרטית ומשכילה. יצירותיו המוקדמות מן השנים 1900-1904 קוּבצו בספרו הראשון "שירים לגברת הנפלאה" שיצא לאור בשנת 1905. הספר ספוג באווירה מיסטית והביקורת ראתה בו את השפעתו של הפילוסוף וולדימיר סוֹלוֹבְייוֹב ובדמות הגברת הנפלאה את הביטוי לרעיון "הנשיות הנצחית" ו"נפש העולם".מחזורי השירים "פאינה" ו"מסכת השלג" שנכללו בספרו השני (1904-1908) חיזקו את תהילתו. מעתה מופיעות בשיריו גם הסופה והסערה כמוטיב של נדודים ושל חירות. בספרו השלישי (1907-1916) שלטת בשירתו של בלוק תחושה קודרת. מוטיבים של לילה, חשכה ואפלה מתגברים ושירתו ספוגה אווירה אפוקליפטית של סוף קרֵב. נושא בולט בספר זה הוא רוסיה האהובה, הפראית, הטטרית על סף המהפכה. הפואמה הידועה "שנים-עשר" היא אחת היצירות המפורסמות בשירה הרוסית. היא מתארת מצעד של שנים-עשר חיילים מהפכנים המדומים לשנים-עשר השליחים של ישו, הצועדים לאורך רחובות פטרוגרד (סנקט פטרבורג) כאשר הסופה משתוללת סביבם. בלוק קיבל את המהפכה במעין שמחה דתית כאילו הייתה מאורע שיוביל לשינוי פניה הרוחניים של רוסיה. שנים-עשר החיילים הם כנופיה פרועה, אך האל אתם כשבראשם צועד ישו הנוצרי. יצירתו הידועה האחרונה "סקיתים" נכתבה במשך יומיים מייד אחרי "שנים עשר". ביצירה זו בּלוֹק רואה את רוסיה כניצבת על הגבול בין שני חלקי עולם עוינים, אסיה ואירופה, וכמי שבכוחה לשאת בתפקיד האצילי של מפייסת ביניהם. השירה של בלוק הפכה לקסם, למאגיה שכישפה את קוראיו. השפעתה נעוצה בעיקר במקצביה ובצליליה. מילותיו יכולות להיות בלתי מובנות ועקלקלות, אך הן נישאות בריתמוס מדבק ומשכר. הטכניקה שלו מוטבעת באופן אורגני במשמעויות הטקסט והסמנטיקה שלו נשלטת על ידי החשיבתו הצלילית. מירי ליטווק המתרגמת, היא יוצרת מקורית בזכות עצמה. קובץ סיפורים ושני רומנים שלה ראו אור בספריית פועלים ובקיבוץ המאוחד. בשנת תשס"ו זכתה בפרס היצירה מטעם ראש הממשלה. תרגום ארבעת המבחרים משירת פסטרנק, צבטאייבה, אחמטובה ובלוק, הוא מעשה יוצא דופן של נחישות וכשרון. המבחר המייצג, המבואות המקיפים, ההערות המלומדות, ומעל לכל התרגומים עצמם, הם הישג ספרותי מאלף ומהנה, המהווה גם תרומה נכבדה להבנת השירה העברית במחצית הראשונה של המאה העשרים, שהושפעה רבות משירת 'תור הכסף' הרוסית.