טרנזיט

– ספרה החשוב של הסופרת היהודייה המוערכת, – רואה לראשונה אור בעברית, ובמובנים מסוימים הוא אקטואלי כפי שהיה עת יצא לאור בגרמניה בשנת 1944. בשנת 1937, לאחר שברח מגרמניה, מגיע המספר הצעיר וחסר השם למרסיי. בדרכו הוא מתבקש להעביר מכתב לאדם בשם ויידל בפריז, אך מגלה שאותו ויידל התאבד והותיר אחריו מזוודה ובתוכה מכתבים וכתב-יד של רומן. בחיפושיו אחר אשתו של ויידל, המספר מאמץ לעצמו זהות של פליט בשם זיידלר, בעוד הרשויות מאמינות שהוא-הוא ויידל. ב"חדר ההמתנה" הענקי של מרסיי, הוא משוחח עם הפליטים ומאזין לסיפוריהם בבתי קפה, וכל אותה העת מלקט אחת לאחת את פיסות סיפורו של ויידל, שכתב-היד שלו מטלטל את נפשו וחושף אותו לעולמם הארעי של הפליטים הממתינים בדבקות לנכס היקר מפז: ניירות הטרנזיט. הוא רומן שחוקר את ייסורי הכמיהה לחופש, את עולמו של הפליט ואת הצרה ששמה גלות, והוא עושה זאת בחמלה רבה ועם תובנות יוצאות דופן.