מאושרת כמו זנב של כלב

הַשְּׁכֵנָה אָמְרָה לַשָּׁכֵן: מֵאָז שֶׁבַּעֲלִי נֶהֱרַג אֲנִי לֹא יְשֵׁנָה, כְּשֶׁיּוֹרִים, אֲנִי שָׂמָה שְׂמִיכָה עַל הָרֹאשׁ. כָּל הַלַּיְלָה אֲנִי רוֹעֶדֶת תַּחַת הַשְּׂמִיכָה הַזֹּאת. אֲנִי אֶשְׁתַּגֵּעַ אִם אֶשָּׁאֵר הַיּוֹם לְבַד, יֵשׁ לִי אֶת הַסִּיגַרְיוֹת שֶׁל בַּעֲלִי. אֲדוֹנִי, בְּבַקָּשָׁה, תִּכָּנֵס בָּעֶרֶב. תרגום ראשון לעברית לשיריה של אנה סווירשצ'ינסקה (1909-1984), משוררת פולניה, מחזאית וסופרת ילדים. היא השתתפה ב-1944 כאחות במרד הפולני נגד הגרמנים בוורשה, ולאחר שנתפסה נדונה למוות בירייה. היא הועמדה על יד קיר במשך שעה והמתינה להוצאתה להורג, שבוטלה לבסוף. אחרי דיכוי המרד נמלטה לקרקוב, שם נשארה עד מותה. בספרו‭ ‬על‭ ‬אנה‭ ‬סווירשְצ’ינסקה‭ (‬1984-1909‭) ‬כותב‭ ‬צ’סלב‭ ‬מילוֹש‭‬, שתירגם‭ ‬את‭ ‬שירתה‭ ‬לאנגלית‭: ‬“היא‭ ‬הייתה‭ ‬בעלת‭ ‬אישיות‭ ‬סוערת,‭ ‬עזת‭ ‬יצר, ‬גאה, ‬ענווה, ‬חוטאת, ‬רחמנית, ‬אוהבת, ‬שגעונית‮”, ‬ וכן: ‬“משוררת‭ ‬שמפרסמת‭ ‬את‭ ‬קובץ‭ ‬שירי‭ ‬האהבה‭ ‬הראשון‭ ‬שלה‭ ‬בגיל‭ ‬!66‭ ‬יש‭ ‬בזה‭ ‬טעם‭ ‬של‭ ‬שערורייה. חצופה‬‭.‬"