עננים מוכי זוהר

לֵב שֶׁנִּגְדָּע בְּעוֹדוֹ בְּאִבּוֹ לאֹ מִזְדַּקֵּן,תָּמִיד עַל גָּדָה אַחַת תַּעֲמֹד אַהֲבָתוֹעַל הַשְּׁנִיָּה – אֲהוּבָהּ שֶׁנָּטַשׁ אֶת הַקֵּן. הַקֵּן שֶׁהֵקִימוּ יַחְדָּו לְשַׁכֵּן בּוֹ אֶת מֶתֶק סוֹדָם,שְׁמוּרִים בּוֹ זִיעַ הַשְּׁרִיר הַסָּמוּיפְּלוּמַת הַשֵּׂעָר הַזָּהֹב סָמוּר עַל הַזְּרוֹעַהלֶֹם הַדָּם. הֵם חַיִּים יוֹם־יוֹם בִּמְסִירוּת אֱמֶתכְּאִלּוּ הוּא אַף פַּעַם, אַף פַּעַם לֹא מֵת. שושי שמיר היא משוררת, סופרת, אמנית, מספרת סיפורים, מתרגמת ועורכת ספרות, שירה וטקסטים אקדמיים.