אדם קמל על ספסל ציבורי

"" הוא לקט סיפורים אמיתיים שמעולם לא התרחשו. זהו סיפורה של התהוות הצבעים בעולם. הרי כל בר דעת יסכים לטענה שהעולם מורכב מקשת צבעים רחבה ומאינספור גוונים. לא אני. אני סבור שהעולם נברא בשחור ולבן.מה אם הייתה לך אפשרות לחזור אל אגדות הילדים המוכרות, והפעם כאדם מבוגר? האם גם אז המסרים היו תמימים ומלאי שמחת חיים? איזו אמא שולחת את בתה הקטנה ליער שיש בו זאבים? מהו הלקח האמיתי מהסיפור על הדייג ואשתו? ומדוע לכלוכית איננה תמימה כפי שהיא מוצגת בסיפור המקורי?אני שמח להגיש לך לקט סאטירי שמכיל תובנות על החיים.