רק פה לא קרה שום דבר

נולדה בארגנטינה וגדלה בישראל. הרומן שכתבה מספר סיפור שטרם סופר, לא בספרות העברית לפחות. סיפורם של אלה שעלו לכאן מארגנטינה בשנות ה-70, ובעצם הם ניצולים:ניצולי אותם ימים בארגנטינה של הגנרלים, שבה אנשים נאסרו, עונו, נעלמו לבלי שוב."נראה לי שזה הדבר היחיד שנשאר להם משם" – כותבת סלע על הורי הגיבורה שלה, דניאלה – "הסודיות. הם אף פעם לא סיפרו לי כלום"ואולי זאת הסיבה לשתיקה האופפת את הפרק הזה בחיי האנשים האלה, ולסודות האפלים המלווים את שגרת חייהם ולא נותנים להם מנוח.ארבע דמויות דוברות בספר, והסיפורים שלהם נשזרים אלה באלה ומפגישים אותן זו עם זו: דניאלה – צעירה מבולבלת, קצת אבודה, שמחפשת את דרכה; יעל, הפסיכולוגית שהיא פונה אליה לצורך קבלת מסמך מסוים אבל נשארת, ונפשותיהן נקשרות; דן, ידיד-הנפש שלה; ואלמה, אמא של דניאלה.הספר נקרא בשטף שאי-אפשר לעוצרו. העלילות המתפתלות והסודות ההולכים ונחשפים סוחפים את הקורא ומעוררים התרגשות – לצד אמפתיה עצומה גם כלפי מי שחטאו – וקשה, קשה לעצור את הדמעות.פאולה אנדריאה סלע, שזה ספרה הראשון, מפתיעה בכישרון סיפורי עצום ומצליחה לספר את סיפורם של שני דורות – בנות והוריהן – באופן מעורר השתאות.