לכל הנשים שאהבתי

פתאום הכל כאב לי.הרוח על הפניםוהציפורים שמצייצות,הסיגריהוהדם שזורם לי בוורידים.הריח של היםוהשמש בזריחה.פתאום יש מן שקט,מן שתיקה צורמתשאינה מגשרת לרגע על התהום שנפערה בינינו.שנינו יודעים,כשאמרתי שמחפש שקטלא התכוונתי לשקט ממך.ופתאום הכל חסר תכלית,פתאום הכל חסר טעם.היין הלבן והפיצהשניהם עוד מונחים על השולחן בסלון.חיכיתי שתחזרי.שתיכנסי בדלת ותגידי שנמאס לךמהבלגן שאני משאיר לך בלבועל השולחן.שתגידי שהכל הרבה יותר כואב בלעדיי מאשר איתי.שתגידי שלא עוזבת יותר.שאוהבת יותר.פתאום הפסקתי לנשוםכשהבנתי שהלכת לתמיד.פתאום אין אותךואין אותי.פתאום הוורידים שזרמת בהםמתכווצים בכאב."התקף לב", הם אמרו."שיברון לב", תיקנתי.משניהם לא נשארתי בחיים.מספיקה מילה אחת בשביל להתאהב, מילה אחת בשביל לעזוב. תקראו ותחליטו אתם. תתחילו באיזה עמוד שתרצו, זה הסיפור שלכם.תתאהבו או תעזבואני עזבתי מזמן.