צבית הבר

"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל." - יגאל אלון בספרי זה, מסעות חיי – מורשת, חזון וייעוד, תתלוו אליי דרך הסיפורים והשירים, שהם רק חלק קטן מרשימה ארוכה של מעשיי, ותחשפו לסַמָנים בתחנות הקריירה האמנותית שלי שהחלה כבר בגיל שתים עשרה ונמשכת גם היום. בציוני הדרך הללו תמצאו עצמכם שותפים, ביחד נתחבר אל שורשי העבר ונפסע בשבילי ההווה לקראת העתיד. חשוב מאוד לחקור, ללמוד ולהכיר את התקופות התמימות והצנועות של ראשית ההתיישבות בארץ. המנהגים ואורחות החיים שכול משפחה הביאה עמה ועל פיה גידלה את הדורות הבאים – אותנו. כדאי שנלמד מן העבר הקרוב, את המורשת שהנחילו לנו אבותינו כשעלו לארץ הקודש. בעניין רב מגלים הצעירים של דור ההייטק את תקליטי הבקליט הישנים. תקליטי הוויניל, שבים למרכז ההתרחשות בתעשיית המוזיקה, הם מבוקשים על ידי אספנים ונמכרים במחירים גבוהים מאוד. והבונוס הגדול ביותר – המתקלטים והמקליטים, כמו גם קבוצות רבות של מוזיקאים משלבים בין הסגנונות השונים, מפה ומשם (אפריקה, ג'מייקה ועוד), ללא הבדל מוצא וצבע. קוראים לגל הזה – מוזיקה אתנית. שלכם, צביה בר-אברבנאל