מארז חוות הייבן ריוור

2 ספרים במארזהכרתי את ווסט כשהייתי בת שמונה. בגיל תשע הוא לימד אותי לשחק פוקר, ובגיל אחת עשרה בנינו יחד מטוסי נייר. הייתי בת שש עשרה כשהוא נישק אותי. הוא היה החלק הכי טוב בחופשות הקיץ של המשפחה שלי במונטנה. הוא היה הנער שגנב את ליבי. הייתי בת עשרים ושלוש כשהחיים הפרידו בינינו.שנים רבות לאחר מכן, אני מפרה את ההבטחה שלי וחוזרת לבית ההארחה, לא אורחת לרגע, אלא הבעלים החדשים שלו. ווסט אמנם לא רוצה אותי שם, אבל אפילו הוא חייב להודות שאני היחידה שיכולה להציל את המורשת של המשפחה שלו.לא קל לעבוד זה לצד זה ולהתמודד עם הזיכרונות מפעם. אבל מדובר במצב זמני בלבד. הדרכים שלנו הצטלבו בשנית, והגענו לצומת דרכים. וכל זמן שלא ארשה לעצמי להתאהב שוב בווסט הייבן, אולי זאת תהיה ההזדמנות שלנו למצוא מנוחה מהעבר שממשיך לרדוף אותנו. אולי הפעם סוף כל סוף נצליח להיפרד אחת ולתמיד.זה היה היום הראשון שלי במונטנה, ונקלעתי למאבק עיקש על עגלת קניות במכולת. הגבר הכי חתיך שראיתי בחיי שם קץ לעימות, ומייד לאחר מכן הזמין אותי לדייט. התכוונתי להיענות לו בחיוב, אבל אז הוא אמר לי את שמו.ג'קס הייבן הוא הבעלים השותף של חוות הייבן ריבר, אבל הוא לא הבוס שלי. הוא גם לא לא הבוס שלי.כמובן שהאפשרות היחידה שנותרה בידי הייתה לסרב להצעה שלו, להימלט משם וביום הראשון שלי בעבודה להעמיד פנים שלא פגשתי אותו מעולם. וכמובן שאסור היה לי אי פעם להודות שאני קצת מאוהבת בו בחשאי.אני עובדת קשה בעבודה שלי, אבל אני עובדת קשה פי שתיים בניסיון להעמיד פנים שג'קס לא קיים. אני לא מרשה לעצמי לחשוב על עיניו המהפנטות או על חיוכו הכובש. אני מסרבת להכיר בעובדה שהוא נראה מרהיב ביופיו, כשהוא לבוש במכנסי ג'ינס דהויים. ועל אף שהוא מפתה בטירוף כשהוא חובש לראשו כובע בוקרים, ג'קס הוא הסחת דעת שאני לא יכולה להרשות לעצמי.הכול התנהל לפי התוכנית, עד מסיבת החג השנתית. עד ששתיתי קצת יותר מדי שמפניה ואפשרתי לו לכבוש אותי בסערה. לאחר שביליתי לילה במיטתו, כבר לא יכולתי להמשיך להתעלם מג'קס הייבן. לא בזמן שנשאתי בבטני את התינוק שלו.