"תחנות שקמה, מי נשאר? עבור" : קרבות הגבורה של גדס"ר 87 במלחמת יום הכיפורים

"עם הפסקת האש, בעומדי באותו ערב במבואות איסמעיליה ובראותי את הטנקים האחרונים של הגדוד בוערים, ראיתי לנגד עיני את פניהם של לוחמי הגדוד איתם דברתי ביום הכיפורים. זכרתי את מבטם של הלוחמים, את ההחלטה הנחושה שהיתה נסוכה על פניהם, וידעתי שהם לא אכזבו, ואמנם היה על מי לסמוך. רבים מהם לא זכו להגיע איתנו אל גמר המלחמה, אבל הם הם אלה שהביאו את המלחמה לסיומה." - אריק שרון, מפקד אוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים גדס"ר 87 , גדוד הסיור של אוגדה 143 , הוקם זמן קצר בלבד לפני מלחמת יום הכיפורים ופורק בעיצומם של הקרבות הקשים לאחר שאיבד כמעט את כל שרשרת הפיקוד שלו: שני מג"דים ומפקד פלוגה בכיר שנהרגו, לצד קצינים ומפקדים נוספים שנפצעו. "תחנות 'שקמה', מי נשאר? עבור!" נשמעה ברשת הקשר קריאתו של סגן מפקד הגדוד – ולא רבים נשארו.על אף האבידות הכבדות של מפקדים ולוחמים, היה לגדס"ר 87 תפקיד חשוב ומשמעותי במהלכי המלחמה: בבלימת השריון המצרי, באיתור ה"תפר" שבין שתי הארמיות המצריות וחשיפת מסדרון הַצליחה, בהובלת הכוחות שהבקיעו את הדרך לעבר תעלת סואץ ובקרבות הקשים לכיבוש החווה הסינית; קרבות שהובילו למפנה בחזית הדרום ובהעברת הלחימה לאדמת מצרים.45 מלוחמי הגדוד נפלו בקרבות יום הכיפורים. עליהם ועל לוחמי הגדוד אמר מפקד האוגדה שרון: "ראיתי בימי שרותי גדודים רבים, גדוד הסיור היה מהטובים שבכולם".