תמי ההיפופוטמית

בתאריך 16.8.2018 מתה תַּמִי ההיפופוטמית בגן-החיות התנ"כי בירושלים והיא כמעט בת 60 שנה, גיל מופלג מאוד להיפופוטם, שגילו מגיע בדרך-כלל עד 45 שנים בלבד. עשר שנים קודם למותה נפרדה תַּמִי מבן זוגה מַתִּי, שעמו חייתה בגן-החיות התנ"כי בירושלים, אך בני הזוג לא זכו להעמיד צאצאים. יום מותה של תמי היה יום עצוב בגן-החיות בירושלים ואנשי הצוות ספדו לה וציינו את אישיותה המיוחדת ואת אופייה הטוב והנוח וחשו כאילו אבדה להם חברה טובה. הסיפור מדגיש את דמותה של תמי המהווה מקור של השראה ודימיון למנהיגות שקטה, סמכותית ומכילה וכן את שיתופי-הפעולה המתקיימים בטבע בין בעלי-החיים עצמם בחלוקת המזון ביניהם ובהגנה אחד על השני. בחירת מנהיג חדש ומפתיע בסוף הסיפור מאירה דווקא את אפשרות הצלחתו כמנהיג של מי שנחשב עד אז ל"אנדרדוג" בחבורת אוכלי הירק והעשב. רוב הזמן רובץ לו ההיפופוטם במי הנהר או בשלוליות הבוץ כדי לקרר את גופו המגושם, ובעת צלילתו במים נסגרים העיניים, הנחיריים והאוזניים שלו במין מכסי-עור הצמודים אליהם. בעזרת ריאותיו הגדולות יכול ההיפופוטם לצלול מתחת למים 6-4 דקות לפני שיעלה ויצוף לקחת אוויר חדש לריאותיו. ההיפופוטם נפוץ במיוחד באפריקה, מדרום למדבר סהרה, והוא רובץ במים הרדודים במשך שעות ארוכות בנהרות זמבזי, קונגו, גולומבו, לימפופו ואחרים. הזכרים גדלים בגופם כל חייהם ויכולים להגיע למשקל של למעלה מ-3,000 ק"ג, ואילו הנקבות גדלות עד גיל 25 שנים בלבד, ולכן הן קטנות יותר בגופן ובמשקלן. להיפופוטם ניבים גדולים שצומחים כל חייו ומגיעים לכמה עשרות סנטימטרים, ובעזרתם הוא נלחם באויביו ומסלקם מן הטריטוריה שלו ומלהקת הנקבות שלו. ההיפופוטם יוצא לכרי הדשא הירוקים ועסוק מדי יום ביומו באכילת כ-70 ק"ג ירק, עשב ופירות עסיסיים. דגי הלבאו אדומי-העין מנקים את עורו של ההיפופוטם ואת גופו ואפילו את פיו מחיידקים ואצות שנדבקו אליו בנהר ובשלוליות הבוץ. גם אנפית הבקר וזרזיר הבקר עומדים על גבו של ההיפופוטם ומנקים אותו מלכלוך שדבק בו, ובתמורה הוא מגן עליהם מפני טורפים ואויבים המצויים בסביבה.