קריאת הינשוף

הסופרת שזכתה לכינוי "מלכת הספרות האמריקאית של המאה העשרים", יצאה מזמן ממגירת ספרות המתח שאיתה היתה מזוהה וזכתה להכרה כסופרת החוקרת את אפלת הנפש ביצירות שאי-אפשר לכבול לשום סד של סוגה כזאת או אחרת, בדיוק כפי שעשה לפניה הסופר אדגר אלן פו. הבחירה של הייסמית לשהות בספריה בתוך נפשותיהם של גיבורים וגיבורות שמבצעים פשעים, ולהמשיך ללוות אותם, לעתים קרובות מתוך הזדהות, גם כשהם מנסים להתחמק מעונש, הפכה אותה לאחת החוקרות היסודיות והמעמיקות ביותר של שאלת "הרוע" בספרות המודרנית., שיצא לאור ב-1962 וזכה למעמד של קלאסיקה מודרנית, נפתח בהצצה אל מטבח חמים ומואר. גיבור הרומן, רוברט פורסטר, מתאושש מגירושים קשים וממשבר נפשי, ומנסה לשקם את חייו בעיירה קטנה בפנסילבניה. ערב אחד, בעודו נוהג הביתה, הוא רואה אישה צעירה ויפה מבעד לחלון המטבח של ביתה. רוברט הבודד לא מצליח להתנתק מהמראה הביתי והמנחם וחוזר לשם לצפות בצעירה ערב אחר ערב. כשהוא מתגלה, אובססיות משונות נחשפות, והאירועים מתהפכים על פיהם ומטלטלים את העיירה כולה. הוא אחד הרומנים המשובחים ביותר של הייסמית. זהו רומן מפתיע, חסר רחמים ורב-תהפוכות, החוקר את המתח בין גברים לנשים ואת התפקיד שממלאים בו משיכה ארוטית, פנטזיה ואלימות. הוא עובד למסך שלוש פעמים ותורגם ל-22 שפות, ועם זאת מעולם לא תורגם לעברית. תרגומו המצוין של יותם בנשלום ואחרית הדבר המרתקת של דרור משעני על הסיפור שמאחורי ועל הייסמית עצמה, יאפשרו לקוראי העברית להתוודע ליצירתה המגוונת של אחת הסופרות האמריקאיות החשובות והמשפיעות במאה העשרים. הוא הרומן השלישי של הייסמית המתורגם לעברית, קדמו לו (כתר, 2003) ו (הוצאת דיונון, 2016).