הבארשבעים

"הוא לא האמין שבן אדם יכול להסתובב עם כאלה מחשבות בראש ואף אחד לא רואה כלום"אמנון גאוכמן, רופא בן 37 מבאר שבע, נשוי ואב לשניים, נתקל באחד הימים בעותק ישן של "הפרוטה והירח" ומתחיל לקרוא בו. סיפורו של הבריטי, שנוטש יום אחד את משפחתו שבלונדון ועובר לפריז בלי להשאיר עקבות, מטלטל את עולמו המסודר. יש כאלה שחומקים באישון לילה ומשאירים מכתב, יש שנעלמים כשהאישה נוסעת עם הילדים לבריכה, אבל גאוכמן יוצא מחייו בדלת הקדמית. באחד הבקרים, בשעה שהוא מכין לילדיו ארוחת בוקר, הוא מודיע להם בפשטות: הוא עוזב לאמריקה. עוד היום. עשרים שנה אחר כך, בתו דניאלה -צלמת, מציצנית -עומדת לחגוג את יום הולדתה השלושים. שנים לאחר שנאחזה באחיה הבכור אידו כדי לצלוח את ילדוּתם החבולה, אביהם מגיע ארצה לביקור נדיר, ודניאלה נחשפת לשכבות של מציאוּת שלא העלתה על דעתה את קיומן. הוא רומן יפהפה, חכם ורך על משפחה קטנה באר שבע של תחילת שנות התשעים. בעדינות מופלאה ממגנטת אותנו לדמויותיה, שמתמסרות לחיים באדיקות מכמירת לב, וטווה לעינינו סיפור ישראלי מזהיר בבדידותו. גיא עד היא כלת פרס ראש הממשלה. זהו ספרה הרביעי אחרי (1999), (2004) וספר הנוער(2011).