פרשת האלטרוקסין

בסיום המהדורה הקודמת חתמנו במכתם "תם ולא נשלם",  סברתי כי זה רק עניין של זמן עד שההשלמה תתבצע.התבדיתי.בשלב ביצוע פסק הדין אירעו מהפכים חדשות לבקרים. כותרות עיתונים מלאו בתיאורים של "כאוס בוועדת האלטרוקסין", "הפרויקט קורס", "הפרשה באה לקיצה בטרם עת", באופן שהלכה למעשה נרקם סיפור משמעותי חדש. כך ראיתי בעבור כשלוש שנים חובה לבוא ולספר את שאירע, זאת על מנת לתאר את התמונה השלמה, לכל מי שעיין בחלק הראשון ונותר סקרן, לאלו (מבין המשפטנים, חברי הקבוצה וכל המתעניין בתחום) המעוניינים להעמיד לנגד עיניהם את המכלול וגם כמובן לדורות הבאים, שהרי לקחים רבים ניתן להפיק מפרשה זו. כל אחד יוציא מסקנותיו כראות עיניו.התחלתי לכתוב את היומן ממש סמוך לתחילת האירועים. לא ידעתי מה ילד יום. ברבות הזמן הבנתי שיש כאן סיפור משמעותי, העשוי לעניין קבוצה נכבדה מאד של חולים שצרכו את תרופת האלטרוקסין, ונפגעו במהלך כמה חודשים, אם לא למעלה מכך, משינוי הפורמולציה. עד מהרה היה לי ברור כי רצוי שביום מן הימים יועבר דיווח מהשטח לחולים. משפטנים אוהבים להשתמש במכתם: "אין לו לדיין אלא את אשר עיניו רואות". יומן זה מבטא במידה רבה את אשר עיניו של הדיין אינן רואות. בתוך כך היומן נדרש למחשבות, לתכנונים ולפעילויות המתרחשים מאחורי הקלעים של הזירה המשפטית. בדרך זו, ניתנת האפשרות בידי חברי הקבוצה להבין ההליך בכללותו ולהיחשף למכלול הדברים הנוגעים לפרשה זו. עורך דין מזה 33 שנים. בעשור האחרון שולח ידו גם לתחום התובענות הייצוגיות. בוגר אונ' ת"א ובעל תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות) ותואר שני במדע המדינה (בהצטיינות). עושה את מרבית זמנו בבתי המשפט. מחבר הספר "ביטוח מנהלים בראי דיני הביטוח והעבודה".