לעיניך, ואלטר

בסמוך למבצע "עופרת יצוקה" פוגש זוג ישראלי, הנמצא בחופשה ברומא, בזוג גרמני. פגישתם המקרית בתקופה זו, בה העולם מטיל דופי במוסריותו של הצבא הישראלי על רקע התנהלותו ברצועת עזה, מובילה לשיחה, שתחילתה בנימוסי שולחן והמשכה בגלישה לדיון בנושא זכותו של עם ישראל על אדמתו וריבונותו בה. הפגישה מזמנת שתי הוויות קיום שונות, ויותר מכך עלולה להיות מלווה במתח מסוים על רקע מוצאם של שני הזוגות, והיא משמשת כבמה עבור הישראלי לפריסת סיפורה של מדינת ישראל. סיפורה של המדינה מסופר מבעד לסיפורו האישי שלו. סיפורו שלו מייצג את סיפורם של ישראלים רבים, בעיקר של אלה שנולדו בארץ בשנות הארבעים של המאה העשרים - עשור דרמטי שבו חלים שני האירועים המשמעותיים ביותר לעם היהודי – השואה והקמת מדינת היהודים. פגישתם הקצרה של שני הזוגות מציתה בישראלי רצון לשיתוף "הצד השני" בנקודת מבטו על זכות העם היהודי על ארצו, והיא פורצת מעין סכר הממשיך בכתב גם לאחר סיומה. במהלך הכתיבה מלווים את הכותב אירועים מכוננים מחייו, שמהם מתפתח סיפורה רווי המאבקים והקונפליקטים של הארץ שבה הוא חי.   הוא ספרו השני של הספר הראשון, , נכתב על ימי העלייה הראשונה ועל הקמת המושבה רחובות, המושבה שבני משפחתו היו שותפים להקמתה.