זיכרונותיו של דורבן

"טוב, אני רק חיה, חיה הכי עלובה, בני-אדם היו אומרים 'חיית פרא', כאילו שבני-מינם לא יכולים להיות יותר חיות ויותר פראים מאיתנו"... בכפר קטן במעמקי היער האפריקני חיים האיש קיבַּנדי וכפילו הדורבן. בלילות, בשעה שבני-האדם נמים את שנתם, יוצא הזוג המוזר למסעות נקם ורצח, והחיה מוציאה אל הפועל את מאווייו האפלים של אדונהּ האנושי. הדורבן הוא שמספר לנו, בווידוי קצר-נשימה, מצחיק ומהורהר חליפות, איך נפרד מעולם החיות והפך לכפילו של אדם, איך ליווה אותו מילדות לבגרות, ואיך במשך שנים מתו באופן מסתורי הנערה היפה בבנות הכפר, האינטלקטואל המתנשא שלמד באירופה, ועוד רבים אחרים – עד לאותו יום של פורענות, שבו הצטווה לקטול קורבן אחד יותר מדי., מן הקולות הבולטים והפופולריים ביותר בספרות הצרפתית העכשווית, נולד וגדל בקוֹנגוֹ-בּרָזָוויל, ובבגרותו עבר לצרפת. הוא פירסם רומאנים, קובצי שירה ומסוֹת. 'זיכרונותיו של דורבן' הוא ספרו המצליח ביותר, שגם זכה בפרס רֶנוֹדוֹ, מן הפרסים הספרותיים היוקרתיים ביותר בצרפת. סגנונו של מַבַּנקוּ משלב את מסורת הכתיבה הצרפתית עם מסורת הסיפור בעל-פה של השפות האפריקניות. כדבריו, הספר "כתוב בשפה הצרפתית, אבל הקצב הוא קצב קונגואי". הוא מגולל לפנינו סיפור מצחיק וססגוני, ששורשיו במסורות שבטיות ובאגדות-עם, וענפיו מצמיחים כתיבה מודרנית, מבריקה ומלוטשת. אך מעבר לפולקלור ולהומור, זהו משל-חיות קלאסי, שמבקר את חברת בני-האדם, הלכודה במחזור לא-נגמר של הרג ואלימות. דווקא החיה היא שמפתחת בקרבּה אנושיוּת, לומדת חמלה ואהבה, ובסופו של דבר מקבלת את ההזדמנות לשים קץ למעגל הדמים. הוא הספר הראשון בסדרת בעריכת , סדרה שתשלב בין יצירות מופת מן הספרות הצרפתית – הקלאסית והעכשווית – לבין מיטב הספרות הפרנקופונית, הנכתבת בשאר חלקי העולם הדובר צרפתית, מאלג'יר ועד האיטי, מלבנון ועד סֶנֶגל. רצ'קובסקי, שתירגם את הספר, הוסיף לו גם אחרית-דבר.