גופמצוף

מתי התחילו השקרים? אולי תמיד עמדו ביניהם שקרים. קטנים, לא מאוד משמעותיים כשהם נקנים בגרמים בודדים, אבל גדולים כשהם מצטברים לשקי ענק… השקר ששיקרה לו בהתחלה היה השקר הכי גדול. היא ידעה שהיא משקרת, ועדיין שיקרה, כי הרגישה שלא יהיו לה עוד הזדמנויות, היא קיבלה כבר את כל הצ׳אנסים שלה, אז היא הסתכלה עליו ובלי למצמץ אמרה לו שהיא יודעת שיהיה להם טוב ביחד. הוא עצר לרגע ושאל אותה אם היא בטוחה, והיא אמרה לו שכן, למרות שכל הגוף שלה רקד והבטן שלה פעמה והלשון שלה נדבקה לפה ובקושי הצליחה לזוז. היא אמרה שוב כן, הפעם בקול תקיף יותר, והיה לכן הזה הד ואולי זה מה ששכנע אותו, זה שהיה מוקף בכל כך הרבה כן, והוא חייך אליה את החיוך היפה שלו ואמר לה, ״אז בואי נתחתן.״ אב שחוגג לבנו יום הולדת ראשון בחיק המשפחה המורחבת — ופוגש בעיניהם את האמת על בנו; פסיכולוגית שחייה התהפכו על צירם; ילדה כבדת משקל שמבקשת רק לאכול, לאכול ולצוף; אישה צעירה שדבר מה בלתי נראה חוצץ בינה לבין העולם — אלה ואחרים הם גיבורי קובץ הסיפורים החכם והרגיש של שנער פנקס־סמט, שכל כולו מהלך על קווי המתאר של הגוף, ובמקומות שבהם הוא פוגש את הנפש. ד״ר שנער פנקס־סמט, ביבליותרפיסטית ופסיכותרפיסטית, עומדת בראש המסלול לפסיכותרפיה מודעת גוף בבית הספר לפסיכותרפיה ״הגל החדש״ באוניברסיטת רייכמן. הספר ״ליפול למעלה — כתיבה עכשווית על גוף בטיפול״, בעריכתה, זכה בתמיכת קרן רבינוביץ. -- מאתר ההוצאה