מיסות שחורות. לורד ליליאן

רומן חניכה או רומן מפתח? אוטוביוגרפיה בדיונית, דקדנטית ופרועה או כתב האשמה נגד מוסרנות החברה וצביעותה? מיסות שחורות. לורד ליליאן עוקב אחר קורות חייו של לורד רנולד ליליאן, נער סקוטי בודד ממוצא אריסטוקרטי שנחנך לחיי הוללות ברחבי אירופה על ידי הסופר והמחזאי המפורסם הרולד סקיילד. במהלך מסעותיו בין ונציה, נאפולי, סיציליה ואיי יוון, מדלג ליליאן הצעיר במיומנות מופלאה בין החברה הגבוהה לנמוכה, בין הסלונים האליטיסטים למועדונים ומקומות המפגש בפריז של מטה. הוא נע בין חיפוש נואש אחר אהבת אמת ליצריות חסרת גבולות, בין ניסיון להשתלב בחברה, לדחייתה מכל וכול.  הוא עיבוד ספרותי, הממזג בין מציאות לבדיה, לאורח חייו יוצא הדופן של – ילד שמנת, טיפוס אקסצנטרי, דנדי צרפתי, עבריין מורשע – שמעצרו ומשפטו בגיל עשרים ושלוש עוררו שערורייה גדולה בעיתוני התקופה בצרפת. הסקנדל פילג את הסלונים הספרותיים בפריז לשני מחנות, ובסיומו פרסן גלה מרצונו לאי קפרי עד מותו בטרם עת. לאורך הספר עוסק פרסן ביחס החברה להומוסקסואליות, ומבקר בחריפות את הצדקנות והצביעות החברתית והמוסר הכפול, הן מצד הרשויות והן בתוך הקהילה ההומוסקסואלית עצמה. פרסן חושף בפני הקורא אורח חיים חתרני, הכולל הילולות של שתייה וסמים, זנות מכל המינים והגילאים, ומפגיש את הקורא עם בני דמותם של אנשי שם רבים מהתקופה: אוסקר ויילד, ז׳אן לורן, דה מונטסקיו, שרה ברנאר ואחרים., ראה אור ב-1905 – יצירה ספרותית דקדנטית, ההולמת את כותבה האקסצנטרי והמצועצע שעורר שערוריות בכל מקום שכף רגלו דרכה.