הסכסוך בחברה הישראלית

סכסוך דמים ארוך שנים אינו יכול להתמשך ללא תמיכה של אמונות פסיכולוגיות־חברתיות, אשר מזינות אותו. הספר מתמקד בסכסוך הישראלי־ערבי ומתאר את האמונות שהועברו בטקסים לאומיים של יום הזיכרון ויום העצמאות לחברה הישראלית, הנתונה מזה שנים רבות בסכסוך בלתי־נשלט.הן משמשות ביטוי לעמדה הממסדית ביחס לסכסוך, וכך תרמו ליצירת אתוס של סכסוך שמזין את המשכו. ממצאי המחקר מראים כי אמונות אלו בלטו בעשורים הראשונים שלאחר הקמת המדינה, נסוגו בעוצמתן בשנות השמונים והתשעים, וחזרו לבלוט לאחר שנת 2000.הממצאים מתיישבים עם התפקידים הפסיכולוגיים, שמילאו אמונות אתוס הסכסוך בחברה, כמו סיפוק הצורך בהסבר הגיוני למצב, התמודדות עם אי הוודאות, הצדקה למעשים קשים המכוונים כלפי האויב והפחתת רגשות אשמה ובושה, העלאת המוטיבציה להתגייס ועוד.– לשעבר מנהלת מכון וולטר ליבך לחינוך לדו־קיום באוניברסיטת תל אביב. התמחותה היא בתחום הפסיכולוגיה החברתית של סכסוכים ויישובם. בוגרת תואר שני בהצטיינות בחוג להיבטים פסיכולוגיים בחינוך, אוניברסיטת תל אביב, בוגרת לימודי גישור ומרצה בתחום הפסיכולוגיה של סכסוכים בינאישיים, ויועצת חינוכית עם התמחות בבני נוער.(אמריטוס) היה פרופסור לפסיכולוגיה פוליטית באוניברסיטת תל אביב.במשך 40 שנה התמחה בחקר אספקטים פסיכולוגים־חברתיים של סכסוכים אתניים אלימים ומתמשכים. כתב וערך יותר מ־ 20 ספרים ופרסם יותר מ־ 250 מאמרים בכתבי עת מובילים ופרקים בספרים. שימש כנשיא של החברה הבינלאומית לפסיכולוגיה פוליטית וזכה בפרסים בינלאומיים שונים בזכות עבודתו המדעית. הוא היסטוריון של החינוך, חבר סגל בית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב. תחומי מחקר עיקריים: היסטוריה של החינוך בצרפת המודרנית וישראל; הוראת האזרחות וההיסטוריה; עיצוב הזיכרון הקולקטיבי; חינוך באמצעות טקסים, אנדרטאות ומוזיאונים.