קפה ושיר

שלהי קיץ, בית קפהעל חוף ימה של תל אביב.יושב לבדי אתך,את יושבת לצדי,אצבעותינו שלובות,עינינו מפליגות,שנינו מתבונניםבים האוסף מימיו,נסוג אחור לאחרשבגאותו לא הצליחלשטף את החוף ולבוא אלינו.אנו שותקים ונאספיםאל האפק עם המים הנסוגים.שולח יד לחבקך במסענו לשם.את אינך לצדי, רק געגוע,רק חלום נוכח, רק אהבה.בית קפה על המים,ספינה מפליגה למרחקי הכסופים,שנינו מפליגים בה.