אדון ביאליק, איך ראוי לחיות?

האם החיים הם סיפור, שיש לו עלילה סדורה מלידה ועד זיקנה? ומי הוא גיבור הסיפור? האם הוא הנער הירושלמי, הצעיר שמתגייס לצבא ומשתתף באירועים מחרידים או הסטודנט לפסיכולוגיה? האם הוא הפסיכולוג הקליני שיצר דרך חדשה וגם תיאר אותה בספריו? אולי הוא הנזיר הבודהיסטי שלומד, שוב ושוב, איך ראוי לחיות? ואולי הוא ההרפתקן הנודד בעולם וגולש במצנחי רחיפה?  הוא זה וגם זה וגם יותר מזה. בספר הזה הוא מספר את סיפורו האישי בדרך חדשה ומיוחדת, שאינה אוטוביוגרפיה ואינה מונוגרפיה ועדיין אין לה הגדרה מוכרת. זהו סיפור אישי שמספר גם את מה שמוליד את כל הסיפורים כולם. זהו סיפורו של הצורך האנושי לחיות, להבין, לאהוב, לחוות ולהשתנות ללא הרף כדי למצות את מהותם של החיים. זהו סיפור על הניסיון לגלות את הסוד שאיש אינו יודע: איך ראוי לחיות.  הוא סיפור קסום ומרתק שמחבר אירועים קטנים ומפתיעים לעלילת-חיים גדושה במפגשים מיוחדים, שביאליק מככב בה בשכנות לדאלאי לאמה, והיא נודדת מירושלים המנדטורית לטיבט ולהודו. "זהו ספר שהוא קריאה מפעימה, מענגת ורבת צבעים. ספר רב-פנים של איש רב-פנים.‏ הוא מחכים, מרתק וגם משעשע. ‏נחי אלון מתגלה כמספר משובח‏, ואפשר לקרוא אותו כספר עלילתי מסופר היטב"‏ (פרופ' יעקב רז).  הוא פסיכולוג קליני ותלמיד הבודהיזם הטיבטי. כתב במשותף עם פרופ' חיים עומר את הספרים 'מעשה הסיפור הטיפולי' ו'השטן שבינינו'. הקים עם פרופ' יעקב רז את 'פסיכודהרמה'.