בועה במים גועשים

ישראל, 2045. המדינה קרועה ומפוצלת לקהילות נפרדות המכונות בועות. אי שם בעיר הנמל הצפונית, מתקיימת הבועה החקלאית – קהילה אוטונומית יצרנית ותוססת, המבוססת על ייצור חקלאי של צמח ה"הֶמְפְּ". הדר ציון, לוחמת צדק שאפתנית, יוצאת למשימת ריגול חשאית במטרה לחסל את הבועה בהוראתו של המועמד המוביל לראשות הממשלה. היא מסתננת פנימה ופוגשת כמה מתושבי המקום – לין שמנהלת ביד רמה את הדיור, זו שכל אורח צריך לעבור תחת עינה הפקוחה; נֹח, גס למראה ועדין בנפשו, שנקשר אל צמחיו ובוכה בפרידה מהם, בכל עונה מחדש; ואלה, מנהלת החממות החידתית שמסעירה את ליבה של הדר. ככל שהדר מעמיקה את ההיכרות עם התושבים, היא מסתבכת במעבה של שקרים ומוצאת את עצמה קרועה בין רגשות אהבה ושייכוּת לנאמנות למדינה. הספר מדלג בין דיסטופיה לאוטופיה. הוא מעלה שאלות על שייכות, ישראליוּת, שחיתות שלטונית, ועל כוחה הנצחי של אהבת האחר. ביד קלה ומיומנת מתארת הסופרת עולם אורבני שבו הטבע משתלב בעירוניות, ומתוך שבר גדול צומחת תקווה.זהו ספר הביכורים של , אדריכלית ומעצבת בוגרת הטכניון. המגורים בשכונת הדר בחיפה לצד פרויקט הגמר שלה בתואר הראשון היוו השראה לסביבה העירונית המתוארת בספר, ולקהילה שמתגוררת בה ומפעילה אותה.