טקסט, רוח ובת-קול : מסות

לראשונה בעברית רואה אור קובץ מסות מאת ג'פרי הרטמן. הרטמן נוגע בשאלות העוסקות בזיכרון, במדרש ובקריאה. הוא יוצא מתוך המסורת היהודית ומפואטיקה (פוסט) רומנטית ומוביל את הקורא משרידים של "בת קול" - הד כתוב לקולו של האל בעת שדיבורו נאלם – לצורות של מסירה שירית ותיעוד. שני הפרקים האחרונים בספר מתחקים אחר עדויות של ניצולי שואה ומתרכזים ביחס שבין האסון לדרכי ייצוגו. בכתביו ובפעילותו המוסדית קושר הרטמן בין הגות לפדגוגיה. עיקר העניין שלו בהעלאת מפלס הקשב שלנו לאפשרות החייאה של רסיסי קולות שנמצאים בסכנת הכחדה.האנטומיה של הזיכרון עשירה ומגוּונת: החל  בפרגמנטים שיריים ובקטעי מדרש, וכלה בטקסטים קולנועיים ובעדויות ווידיאו. הרטמן, הניצול והעד הקורא את ההיסטוריה, ניחן ביריעה רחבה לא פחות מאשר בירידה לעומקו של הפסוק השירי: "מה נורא המקום הזה!". עמדותיו המתחייבות ניכרות באקטואליזציה של הרומנטיקה, בקריאתו בפרשנות היהודית ובהתמודדותו עם האיום שאורב לזיכרון הקיבוצי והפרטי בעידן הטכנולוגי של המאה ה-21.ג'פרי הרטמן (2016-1929) – חוקר שירה ומבקר תרבות רב-השפעה. ממקימי "אסכולת ייל" שפתחה את חקר הספרות לפנומנולוגיה ולדקונסטרוקציה. ייסד באוניברסיטת ייל את המחלקה ללימודי היהדות; יחד עם דורי לאוב הקים שם את ארכיון "פורטנוף" לעדויות ווידיאו. מבין ספריו החשובים: "שירת וורדסוורת'" (1964); "מעבר לפורמליזם" (1970); "גורל הקריאה" (1975); "הצל הכי ארוך: אחרי השואה" (1996); "צלקות הרוח: מאבק נגד הלא-אותנטי" (2002) ו"העמוד השלישי: מסות בחקר היהדות" (2011).את האסופה ערכה לילך לחמן שהוסיפה פתח דבר. לספר מצורפת אחרית דבר מאת ויויאן ליסקה.