היום, מחר, אותו דבר

לדוריה בת החמש-עשרה חוש הומור שנון, ידע מקיף בתוכניות טלוויזיה והרבה חלומות. היא חיה לבד עם אמה בפרבר של פריז, המאוכלס במהגרים קשי יום יוצאי ארצות צפון אפריקה. אביה של דוריה עזב אותה ואת אמה בוקר בהיר אחד וחזר למרוקו, כדי למצוא אישה צעירה יותר שתלד לו בן זכר. אמא שלה, אנאלפביתית שמעולם לא עבדה לפרנסתה, נאלצת למצוא עבודות דחק כדי לפרנס בקושי את עצמה ואת בתה. בתוך כל הקושי הזה, דוריה מצליחה לשמור על אופטימיות, לראות את המצחיק והמגוחך בכל מצב, לא להתרגש מאנשי שררה ולמצוא יופי, ידידות וגם גיחוך בשלל הדמויות הססגוניות שמאכלסות את עולמה: סוחר הסמים השכונתי שחוזר למוטב, הפסיכולוגית שמדיפה ניחוח של שמפו נגד כינים, סוללת העובדות הסוציאליות שטופפות על עקבים בין דירות השיכון העלובות, ובעל המכולת הקמצן, שדוריה מנסה לשווא לשדך לאמה. היום, מחר, אותו דבר הוא ספר מצחיק, חכם ומעורר מחשבה, שעוסק בנושאים רציניים וקשים עם הרבה תקווה ומעוף. ספר שלא תוכלו להניח מהיד, עם גיבורה מקסימה ושובת לב. הערות המתרגמת פאיזה גאן היתה בת 19 כשכתבה את ספר ביכוריה, המספר על שגרת חייה בפרבר פועלים בפריז. היא מתארת את האירועים הקטנים, המחשבות והדמויות בשפה המשלבת ילדותיוּת, שפת רחוב ("שפה הפוכה" בצרפתית - verlan), סלנג, שפה של מבוגרים ושפה שנלקחה מססמאות, פרסומות ותוכניות טלוויזיה בצרפת, כל זאת כדי להמחיש לנו שגם אם היום, מחר, אותו דבר, נותר עדיין זיק של תקווה, חמלה ואהבה... שם הספר בצרפתית מתבסס על משחק מילים. kif-kif demain משמעו היום מחר אותו דבר, אך הסופרת הצעירה הפכה את המילה kif-kif ל- kiffe kiffe השאוּל מן הסלנג kiffer, שפירושו לאהוב... מתוך כל השגרה הקודרת, צומחים להם רגעי חסד... דורית דליות-רובינוביץ'