הירושימה

"הירושימה" הוא תיאור הומניסטי ורגיש להפליא של השפעותיה של פצצת האטום הראשונה שהוטלה בתולדות האנושות על חייהם של שישה ניצולים, תושבי הירושימה. ארבעת פרקיו הראשונים של הספר מתחקים על קורותיהם החל ברגעים הספורים שלפני הטלת הפצצה וכלה בשבועות שלאחריה. "על כל בן תרבות חלה חובה לקרוא את הספר הזה", כך אמר המבקר של "סאנדיי רוויו אוף ליטרטור" על "הירושימה". אבל עוד לפני החובה, זוהי זכות גדולה. משום שהוא מרתק ועוצר נשימה, ומשום שאת הגיבורים שלו – גיבורים באמת – פשוט אי – אפשר לשכוח: תופרת אלמנה, כומר מתודיסטי, רופא מתמחה, פקידה במפעל, רופא ותיק וכומר גרמני ישועי, שנבחרו על ידי המחבר לאחר שקיים ראיונות עם מאות אנשים. הספר ראה אור ב-31 באוגוסט 1946, במגזין "ניו יורקר" –  לראשונה בתולדותיו, ייחד המגזין גיליון שלם לפרסום כתבה אחת ויחידה, ללא הקריקטורות המפורסמות שלו וללא חלק ניכר ממודעות הפרסומת שהיו אמורות להתפרסם בו. את הכתבה הארוכה במיוחד, שנקראה בפשטות "הירושימה", חיבר הזוכה בפרס פוליצר, הסופר והעיתונאי האמריקני ג'ון הרסי. בתוך שעות מרגע הפצת המהדורה הראשונה של הגיליון, נחטפו כל שלוש מאות אלף עותקיה; בקשות להדפסות חוזרות זרמו מכל רחבי העולם, הכתבה הוקראה בשלמותה ברדיו בארצות הברית ובארצות אחרות, נדונה בהרחבה בכל העיתונים המרכזיים ונסקרה במגזינים אחרים. הספר שראה אור על פי הכתבה תורגם ל-19 שפות, נמכר ברחבי העולם בלמעלה משלושה מיליון עותקים, מהדורות שלו לא פסקו לצאת מבית הדפוס, והוא מופיע בכל רשימה של יצירות מופת. כעבור ארבעים שנה הוסיף ג´ון הרסי פרק נוסף, ובו הוא מתחקה אחר גורלם של השישה. פרק זה נכלל במהדורה העברית של הספר. פרופ' אסא כשר מן הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה באוניברסיטת תל אביב, הוסיף לספר אחרית הדבר, ובה מחשבות על הירושימה – העיר, האירוע ההיסטורי והספר.