אישה שהיא אריה

צוֹלֶלֶת לִבְאֵר דְּבַשׁ וְעֹקֶץ, מוֹצֵאת בַּחֲדַר הָעֲבוֹדָה,שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל אִשָּׁה מְפֹרֶקֶת אֵיבָרִים. דּוֹלָה פִּסּוֹת גּוּףמַתִּיכָה אוֹתָןלְמִלִּים, יוֹצֶרֶת אִשָּׁה שֶׁהִיא אַחֶרֶת.הספר הוא חוויה בצלילה לתהומות כאב ועונג, תשוקה וייסורים. השירה כחיי ענבל, בוטה וחשופה בהתמודדות אמיצה עם משברי גוף-נפש., משוררת ישראלית, עורכת שירה ואמנית. זהו ספר השירה השישי שלה, עד כה. – כשהייתה ילדה אביה, אהוד שכטר המנוח, קרא לה: "אַרְיָה שלי", בשל רעמת שערה.