ששון יוצא להרפתקה לילית

חֶרֶשׁ הִזְדַּחֵל שָׂשׂוֹן אֶל פֶּתַח הַמְּחִלָּה וְהוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ. הוּא הִתְבּוֹנֵן בַּצְּלָלִיּוֹת שֶׁל הָעֵצִים וְשֶׁל הַשִּׂיחִים שֶׁבַּמִּתְחָם, וְתָהָה אִם יֹאהַב גַּם אֶת הַמָּקוֹם הֶחָדָשׁ שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו. כְּשֶׁיָּצָא מֵהַמְּחִלָּה פָּנָה לָאֵזוֹר שֶׁלְּיַד הַגָּדֵר. בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא הָלַךְ לְשָׁם, מִכֵּיוָן שֶׁהָיוּ בּוֹ שִׂיחִים קוֹצָנִיִּים גְּבוֹהִים וּסְבוּכִים. הוּא נִדְחַק בֵּין הַשִּׂיחִים וְהֵזִיז עֲנָפִים אֲחָדִים עַד שֶׁמָּצָא שְׁבִיל. הִתְכּוֹנְנוּ לְהִתְאַהֵב בְּשָׂשׂוֹן, הַסּוּרִיקָטָה הַקָּטָן - יְצוּר סַקְרָן וְאַמִּיץ, הַמְּגַלֶּה אֶת הַכּוֹחוֹת הַגְּלוּמִים בּוֹ בְּעִקְבוֹת הַרְפַּתְקָה לֵילִית מַסְעִירָה. מָה שֶׁמַּתְחִיל כְּנִסָּיוֹן לְהִמָּלֵט מִתְּחוּשׁוֹת מְבַלְבְּלוֹת הוֹפֵךְ לְמַסַּע הִתְבַּגְּרוּת מְרַגֵּשׁ וּמְבַדֵּר. הַפְתָּעָה גּוֹרֶרֶת הַפְתָּעָה, וּבִזְכוּת שְׁלַל הַדְּמוּיוֹת הַנִּפְלָאוֹת וְהַמְּעַנְיְנוֹת הַמַּקִּיפוֹת אֶת שָׂשׂוֹן, נִפְרֶסֶת לְפָנֵינוּ עֲלִילָה מוֹתַחַת, הַמַּדְגִּישָׁה אֶת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל מִשְׁפָּחָה לְצַד בְּנִיַּת בִּטָּחוֹן עַצְמִי. שָׂשׂוֹן יוֹצֵא לְהַרְפַּתְקָה לֵילִית הוּא סֵפֶר הַמַּתְאִים לְקוֹרְאִים מַתְחִילִים, וּמְהַנֶּה בִּמְיֻחָד גַּם בְּהַקְרָאָה. זֶהוּ הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בַּסִּדְרָה עַל הַרְפַּתְקָאוֹתָיו שֶׁל שָׂשׂוֹן הַבִּלְתִּי נִשְׁכָּח. שָׁרוֹן וָסֶרְמָן – אוֹהֶבֶת בַּעֲלֵי חַיִּים בִּכְלָל, וְסוּרִיקָטוֹת בִּפְרָט. חַיָּה עִם בֶּן זוּג וְעִם חֲתוּלֵי הַשְּׁמִירָה הָאַמִּיצִים, יִרְמִיָאוּ וְאִיגִי. זֶהוּ סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן. דֶיְוִיד הוֹל – אָמָּן וּמְאַיֵּר שֶׁל סִפְרֵי יְלָדִים רַבִּים. נוֹלַד בְּאַנְגְלִיָּה וְכַיּוֹם מִתְגּוֹרֵר בִּכְפַר אָזָ"ר עִם אִשְׁתּוֹ, אַרְבָּעָה חֲתוּלִים וּשְׁנֵי כְּלָבִים.