לפעמים האדם יודע

יום אחד, אמא הנמצאת איתי, התינוקת, במסתור בדיר חזירים, רואה מרחוק חיילים גרמנים מכתרים נערים יהודים וחובטים בהם באלות. אמא... רצה לכיוון האירוע ונעמדת בתווך במלוא נוכחותה. המפקד עוצר, מרים ידו ושואל: ״מי את?״ ״ Ich been eine mench ״ ״אני אדם״. לימים שאלתי את אמא: ״איך העזת לחדור אל לב הסכנה?״ ואמא, במבט מהורהר אמרה: ״לפעמים האדם יודע״. * אני יוצאת לשחזר ולתאר את המסע שלי. הולכת לאור העקבות שהשארתי, אשר הותירו חותמם בדרכי. לעיתים עומדת באי-ידיעה מאפשרת, הנפתחת לגילויים חדשים, המייצרת קשרים עם עולמות אחרים. חיי ניזונים מזיכרונות, ממגע עם העולם המוחש ועם ממדים שמעל. ספר שיריי הראשון ״ספירלה״ יצא לאור בשנת 2015 בהוצאת פרדס.