ציפור אחוזת קסם

ביום האחרון אטוש את המלה שיש בה סוד מטיל מורא, שיש בה חרטות, ואהבה לים והים עצמו, והאהבה לעצם החיים - והחיים עצמם, ואור הירח שמשתנה בלי הרף.השמַים מלאים זהב ותכלת. על פנַי וידַי האור. שלום שלום לחיַי הקודמים, סלעי ההרים מידרדרים מטה ואין מי שיחזיק בידי. שלום לגפן, לתאנה, לרימון, לתמר ולתפוח, כל מה ששְמו שְשון החיים, ששון בני אדם. אין בכוחי לסגור בתוך פסוק את הזרם האדיר של החיים, את אין-סוף הצורות, את התמורות הבלתי פוסקות. הזרם האין סופי מפוצץ את המלים ומתפרץ בהמולה מכל העברים... כתבה לא רק שירים אלא גם רשימות, סיפורים, אגדות, חלקי מחזות, הגיגים, רשמים מספרים, תרגומים ומכתבים, שאת חלקם לא שלחה מעולם. היא גם עסקה כל ימיה בציור וברישום. לרגל שנת השלושים למותה, והמאה להולדתה, מכונסים בספר זה לראשונה מבחר מרשימותיה, מכתביה וציוריה.ירושלים, תשע"ד, 2014