פפוקה

ספר ביכוריו של הוא אוסף שירים וסיפורים קצרים שבקולם המובחן מניעים את הקורא במעגלים של הרס עצמי, טראומה, התמכרות ובדידות. על רקע הנופים העירוניים של ירושלים ותל אביב, בהן גדל והתעצב, נבנה מארג סבוך ואפל של עלילות וגיבורים, שעל אף העדר קשר עלילתי ישיר ביניהם, מייצרים יחד תמונת נוף של עולם פנימי ייחודי, בו מתערבלים הזיכרון, הדמיון, הייאוש והחיפוש התמידי אחר נחמה. בתנופה עלילתית משוכללת, הסיפורים בספר מטפסים מהיומיומי אל המקורי והנשגב, עם צורה מלוטשת לצד כנות טבעית.  הוא ההפך הגמור מספרות ממוסחרת ומתאמצת, הוא דוגמת מופת לספרות צעירה, מעזה ומרעננת.  – סופר, משורר ואיש קריאייטיב בפרסום ובהייטק – יודע שהסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו הם לפעמים הדרך היחידה לשרוד. הוא גדל בבית רווי במילים – אביו משורר, אימו עיתונאית, וסבו זכה בפרס ישראל לספרות – אבל לצד הכישרון והאהבה לשפה, הוא ירש גם שושלת של התמכרויות והתמודדויות נפשיות.כמי שמתמודד בעצמו עם דיכאון, חרדה והתמכרות, הספר החדש שלו, על אף היותי בדיוני, הוא גם מסע אישי אל תוך השורשים העמוקים של הכאב הזה – חוויות ילדות שהותירו צלקות, הרס עצמי, דפוסים חוזרים, ושאלת הגורל הבלתי נמנע של התמכרות.נוי לא כותב על ההתמכרות והתמודדות הנפש כאירועים קיצוניים שקורים בשולי החברה או כמושגים קליניים רחוקים, אלא כחלק בלתי נפרד מהחוויה העירונית ומהחיים שלו ושל רבים מאיתנו – חוויה אנושית שמחלחלת אל היומיום, אל הברים, המסעדות, הדירות הקטנות והרחובות הריקים של שעות הלילה המאוחרות. הוא מביא את הסיפורים מתוך הרחובות המלוכלכים בשעות הקטנות של הלילה, מהמועדונים, הברים והמטבחים הדחוסים של חיי הלילה. אחרי שנים שעבד בענף ההסעדה והאירוח, הוא מכיר היטב את העולם הזה ואת המחירים האמיתיים של הלילות הארוכים.האם ההתמכרות היא גורל אכזר או מבחן שמאפשר גאולה? בכתיבה ייחודית, חדה וחסרת פחד, נוי חושף את הגבולות המטושטשים בין הנאה לאבדון, בין מציאות להזיה, בין תקווה לייאוש. זהו סיפור שלא רק מתאר את ההתמכרות, אלא מפענח את השורשים שלה – ומציע לקוראים מבט מפוכח ונוגע ללב על החיים כמאבק.