
יניב פריי
מתאר שנה בחייו של . פריי עובר חוויות אישיות כואבות, מאבד טעם לחייו, ומרגיש שהוא נמצא על סיפן של הפרעות נפשיות. פגישה מקרית עם עיתונאי בבית קפה מביאה אותו לכתוב על מצבו המעורער, והוא יוצר טקסט שנע בין פרוזה לעיון – מברר את מקורותיהן של הבעיות הנפשיות שלו הן באמצעות חקירה עצמית והן באמצעות חזרה לטקסטים היהודיים שהשפיעו עליו.זהו ספר העוסק בהתמודדות אחרי גירושין ופרידה וניסיון לחדש את האמון בעולם וביושביו, אך לא פחות בהשפעת היהדות על הפרעות נפשיות, ובקטגוריזציה של הפרעות נפשיות והצורך בה, ובטיפול נפשי ותרופתי.מעבר לסוגה המיוחדת יש בספר כמה חידושים מעניינים כשלעצמם: החשיבה על פוסט-טראומה כעל ארכיטיפ יהודי, ההצבעה על אי-הביטחון המניע את המחשבה על עם ישראל כעם הנבחר, היחס האמביוולנטי של חכמים למחשבות אובססיביות, למיניות ולנשים, ועוד חומרים מרתקים ואבחנות מקוריות העושים את הספר לחוויה אינטלקטואלית ואסתטית. הוא ספר ביקורת פנימית של אדם השקוע בתוך עולם היהדות אך רואה גם את פגמיה של המערכת ההלכתית לצד עוצמתה וכוחה התרפויטי... אולי בעוד מאה שנה יגלו לא רק את המקור הנוירולוגי למחלות הנפש אלא גם את המקור לאותם ארכיטיפים יהודיים המתוארים בספר. ספק אם זה יקרה, אבל בכל מקרה, עד אז, כדאי להקשיב לקולות של האנשים הסובלים, למקום שהם באים ממנו, ולהמשיך משם." (מתוך אחרית הדבר לספר)
נושאים
שנת הוצאה
2015
מספר עמודים
162
זמינות
זמין לרכישה/השאלה ב-1 מקומות
ספרים דומים
היה הראשון לכתוב ביקורת

רונן דוד