אולטריס : ארוטיקה

הוא פרסום ראשון ושלם בעברית של שני סיפורים שכתבה הסופרת הפמיניסטית אנאיס נין. הקובץ ראה אור לראשונה בארצות־הברית רק בשנת 2016 , ועם פרסומו זכה לתהודה רחבה. כתיבתה הארוטית של נין נחשבת לפורצת דרך בספרות הפורנוגרפיה הנשית והיא אינה נופלת באיכותה מיומניה של נין, שזכו אף הם להצלחה מסחררת. את סיפוריה הארוטיים כתבה נין בראשית שנות ה-40 של המאה ה-20 עבור אספן אנונימי תמורת דולר אחד לעמוד וזאת משום שביקשה לסייע כלכלית למאהבה – הסופר הנרי מילר. כולל שני סיפורים: "החיים בפרובינסטאון" ו"מרסל". "החיים בפרובינסטאון" לא ראה אור עד כה ואילו "מרסל" התפרסם לראשונה ברב המכר הארוטי של נין "הדלתה של ונוס", אולם בגרסה מקוצצת מאוד. "החיים בפרובינסטאון" הוא אוסף של קטעי סיפורים השזורים זה בזה ומתרחשים במקומות בהם נין אהבה לבקר. בשפתה הייחודית מתארת נין דמויות בוהמייניות אשר התנהגותן המינית מאתגרת את הטאבו המקובל. חלקו השני של הספר הוא פרסום ארוך ומפורט בתיאורים ארוטיים שלא נכללו בגרסה המקוצרת של "מרסל" ובו סיפורים המתרחשים ברובם בפריס והמבוססים במידה ניכרת על יסודות אוטוביוגרפיים מחייה של נין."נדמה שקוראי יוכלו להיווכח שאנאיס נין מספרת את סיפוריה כדרך שחרזאדה באלף לילה ולילה, אורגת סיפור לתוך סיפור כדי להשאיר את הגבר-האספן עֵר, סוחטת ממנו דולר ועוד דולר כשהיא שולטת בו באמצעות תיאורים חושניים, שחלקם שמים אותו ללעג, תוך שהיא קורצת לקוראים מעל ראשו, ואף מעניקה את כוח התמרון וההובלה לנשים ולבנות הצעירות, שאותן היא טווה בסיפוריה." (סיגל נאור פרלמן מתוך ההקדמה לספר)אניאס נין (1903-1977) נולדה בצרפת. את רוב חייה הבוגרים בילתה בארצות־הברית שם אף התבססה כסופרת. פרסומה של נין בא לה בזכות יומניה אותם כתבה לאורך כשישה עשורים, החל מנערותה המוקדמת, וכן בזכות כתיבתה הארוטית שראתה אור רק לאחר מותה.