סיפורים שתוקים

ארבעה סיפורים בעלי אופי וידויי מקיימים ביניהם שיח תת־קרקעי. למרות השוני בתכנים ובנימת הדברים, יש בכולם נגיעה לקשר המתקיים בין החיים והכתיבה, המציאות והחלום. סודות ורגשות אפלים יוצרים פער, לעתים כבד מנשוא, בין העמדות הפָנים לפנימיות. אזורי הנפש הכמוסים משתוקקים לביטוי; השתיקה האופפת אותם היא בדיעבד גם הכוח המניע את הדיבור.אריק, עיתונאי ומשורר מזדקן, סובל מיובש יצירתי. על רקע תסכולו המתמשך, מתלקחת בו קנאה עזה באחותו פגועת הנפש אַיָּה, הכותבת שירים נפלאים. בווידוי פתטי הוא מתעד את מאבקו ביצריו השפלים. לוּנָה, ניצולת שואה, מפקידה את סיפורה הכאוב בידי חברתה, שָׂרִי. זו מפצירה בה לכתוב את קורותיה, אך היא אינה מסוגלת. שרי מחליטה על דעת עצמה להיות לה לפֶה, ובכך מסכנת את ידידותן.חייה של דנה נודדים בין ירושלים לפריז. תוך כדי שיטוט בעיר האורות, היא תועה במבוכי הזמן. מות בתה התינוקת ערב מלחמת יום הכיפורים, המשבר שחוותה בעקבותיו, הרפתקאותיה עם זרים, גירושיה – אירועי העבר רודפים אותה ותובעים תיקון. אחרון הסיפורים והקצר שבהם משמש מעין חתימה מזהה. יום הכיפורים, פסטיבל שירה בפריז; אחת מאורחיו היא ישראלית. שני עולמות מתרוצצים בתוכה, ובדרכה האוקסימורונית היא שוזרת ביניהם. זהו ספרה השני בפרוזה של המשוררת . ספרה הקודם, ראה אור בהוצאת כרמל (2005). קובצי שיריה עד כה: (עקד 1984), (עקד 1988), (כרמל 1994),   (אבן חשן 2009).