לסדוק את הכאב

כולל רסיסי זיכרונות, חלומות וקטעים בדיוניים שעובדו לסיפורים קצרים. הקול הבוקע מתוך הסיפורים הוא קולה של שירה, דמות סופחת-סיפורים המקרינה אמפתיה. לעתים היא גיבורת הסיפור ולעתים היא עדה להתרחשויות בחייהן של דמויות אחרות. בכל הסיפורים מפעפעת מצוקה נפשית החותרת למנוחה ושלווה.בספר ארבע חטיבות: "על דיונת חול", סיפורי ילדות ונעורים המתרחשים בשכונת עולים במרכז הארץ, בשנות החמישים; "נוחם, כאב, נוחם", סיפורים על בני משפחה אחת שהאהבה והשואה כורכות אותם זה בזה; "אל תקראי לי לחזור", כרוניקה של עזיבה המתארת אהבה נואשת ופרידה. כמו כן מתואר בה חסד האימהוּת; בחטיבה האחרונה, "חבלים שזורים בחוט דק",  מובאות אפיזודות שדרכן מתגלה אמת פנימית של רקמת חיים שלמה. כל סיפור נקרא גם לעצמו, אך ניתן להבחין בזיקות בין הסיפורים הנשזרים זה בזה.