וידויה של מסכה

״זו היתה האהבה הראשונה בחיי, ואם יורשה לי לדבר באופן בוטה, האהבה הזאת היתה ללא ספק קשורה קשר הדוק לתאוות בשרים.״ שראה אור ב־1948 הוא נובלה אוטוביוגרפית של יוקיו מישימה הנחשבת לאחת מהקלאסיקות של הספרות היפנית המודרנית. זה סיפורו של ילד שגדל אצל סבתו השתלטנית בתנאים קשים של בידוד ממשפחתו ומהעולם שבחוץ, המתמודד בכאב עם התחושה שאינו כמו האחרים. הגיבור בספרו של מישימה מגלה את היותו הומוסקסואל, על רקע יפן לאומנית וחבולה שלאחרי מלחמת העולם ה־2, וכדי שיוכל להתמודד, הוא מנסה לעטות מסכה של תקינות חברתית. ״להיות כמו כולם״ זו משאת נפשו של הנער המתבגר המגולל בכאב את תשוקותיו הנסתרות לבני מינו, את תאוותו הבלתי נלאית למוות שבעבורו הוא התגלמות היופי.״מה היה הדבר שהבנתי אז? או שאל הבנתו קָרבתי? האם הרעיון המאוחר יותר בחיי של ״חרטה המקדימה את הפשע״ נתן באותו רגע את הרמז הראשון לקיומו?״