שלושים ואחת קושיות מתוך אופטיקה, או מאמר על החזרה, השבירה, העקיפה והצבעים של האור

ניוטון, אשר הביא את המהפכה המדעית של המאה ה-17 לשיא, פרסם שתי יצירות המהוות את אבן הפינה להשקפה חדשה על הטבע, השקפה המציינת ניתוק מוחלט וסופי מהמסורת האריסטוטלית של ימי הביניים. הראשונה מביניהן, "פרינקיפיה מתמטיקה", פורסמה בלטינית בשנת 1687; השנייה, ה"אופטיקה", פורסמה באנגלית בשנת 1704. הרציונאליות הגיאומטרית הנוקשה של ה"פרינקיפיה" לא אפשרה לניוטון להביע את דעתו בנושאים מטאפיזיים שהעסיקו אותו, לכן נהג להוסיף את העיון (scholium) כאמצעי ביטוי נוח יותר ונינוח יותר. מפורסם בהקשר זה "העיון הכללי" שנוסף למהדורה השנייה של ה"פרינקיפיה" בשנת 1713, אשר בו הביע ניוטון רעיונות בעלי אופי ספקולטיבי ופילוסופי מחוץ למסגרת של ההגדרות, האקסיומות והמשפטים. באופן דומה נהג גם ב"אופטיקה", אלא שאת מקומו של העיון הכללי מילאו במידה רבה הקושיות. ה"אופטיקה" מסתיים בקובץ של שלושים ואחת קושיות אשר תרגומן מובא בספר זה לראשונה בעברית. הקושיות ברובן הגדול מנוסחות כשאלות רטוריות שהתשובה עליהן ידועה, כלומר שהן אינן מנוסחות כשאלות מחקר שהתשובה עליהן היא בחזקת נעלם הדורש חקירה. הקושיות עוסקות במגוון רחב של נושאים החורגים מהתחום הצר של האופטיקה, למשל גרביטציה, שאלות על האתר, כימיה, אופטיקה, פיזיולוגיה, תיאולוגיה, הבריאה, שאלות ביולוגיות, מתודולוגיה, ניסויים, אינדוקציה, פילוסופיית טבע ופילוסופיית מוסר. אולם בעוד שהטקסט של ה"אופטיקה" היה מיועד בעיקר ליודעי חן, הרי שהטקסט של "הקושיות" פנה לקהלים רבים ומגוונים שמצאו בו עניין – מדענים, פילוסופים, תיאולוגים, משוררים וסתם חובבים תאבי דעת. התרגום לעברית של 'שלושים ואחת הקושיות' מהווה שער להבנת הגותו של האיש אשר תואר כמבשרה של הנאורות והמודרניות, האיש אשר הביא את המדע ואת החברה האנושית למה שהם היום. ד"ר דוד גלעד, אשר תרגם, העיר וכתב מבוא לספר, הוא פיזיקאי, בעל תואר דוקטור בפילוסופיה של המדעים; משמש כעמית מחקר במכון כהן לפילוסופיה והיסטוריה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב.