שעות הערב

היום הזה לא יהיה אבוד ומבוזבז כקודמיו, מחליט בנחישות פריץ פן־אכטרס הצעיר כשהוא מתעורר באחד הבקרים בחדרו בבית הוריו. הוא משתוקק לתת משמעות לחייו: עבודתו כפקיד היא רק תחנה בדרך אל הקריירה הדגולה שעוד נכונה לו, וגם פרוזדור אל שעות הערב, זמן החיים האמיתיים, המרגשים ועתירי ההרפתקות. אבל מהי אותה משמעות? היכן היא מסתתרת, בין חייהם המובסים של הוריו ובין השיחות התפלות והגדושות הומור שחור עם קומץ חבריו? האם יצליח פריץ להתעלות על הנירוטיות, על החרדות ועל ביעותי הלילה ולמצוא את ההבטחה הגדולה שהחיים מבטיחים לאיש צעיר? מתעד יום אחר יום, שעה אחר שעה את החיפוש, את הייאוש, ולבסוף, למרבה הפלא, גם את ההשלמה. (1947) מתרחש באמסטרדם בעשרת הימים האחרונים של שנת 1946, השנה השלמה הראשונה שלאחר מלחמת העולם השנייה. זהו רומן חידתי ואבסורדי, יחיד במינו, שנחשב פסגת הקלאסיקה ההולנדית שאחרי המלחמה, הרומן ש"כולם חיכו לו", על הדור שהתבגר במלחמה, שיותר משהוא מדבר על המלחמה הוא שותק עליה, ובכך ממחיש אף יותר את אימתה. "אנדרטה של ההשתקה," כינה אותו אחד המבקרים. בשנים האחרונות, בעקבות הצלחת תרגומו לאנגלית, הוא תורגם לשפות רבות.