מסיפוריו של חוקר חיות : תעלומת התנין השביעי 1

"בְּכָל פַּעַם שָׁנְסִיתִי לְכרֹךְ אֶת הַלָּסוֹ סביב הָרֹאשׁ שָׁלוֹ, הוּא נָאבַק, השתולל, התפתל והתגלגל. נאבַקְתִּי בּוֹ, נְסִיתִי לָאחז בַּחָבָל, נגררְתִּי על האדמה, התרוֹמַמְתִּי וְשׁוּב מָשַׁכְתִּי. כְּלִי נָטַפְתִּי זְעָה, הָאֲדָמָה הַלַּחָה נצמדה לי לבגדים וכתמי הַבֹּץ כְּסוּ אוֹתָם, אֲבָל הִתְעלמתִּי מִכָּל זה. הָיִיתִי נָחוּשׁ לִלְכֹּד אֶת הַתַּנִין..." עִידוֹ בֶּן עָשָׂר גָּר עִם אִמָּא שֶׁלּוֹ מִירָב וְעִם אֲחוֹתוֹ הַקְטַנָּה דָּנִיאֵלָה בְּמוֹשָׁב בָּעֲרָבָה. גָדִי, הַדּוֹד הַמַּגניב שֶׁל עִידוֹ, הוּא חוֹקֵר חַיּוֹת וְנוֹהַג לְבַקֵּר רַבּוֹת בְּבֵיתוֹ שֶׁל עִידוֹ וּלְסַפַּר סִפּוּרִים מְרַתְּקִים עַל בַּעֲלֵי חַיִּים. בְּאֶחַד מִבְּקוּרָיו גָדִי פּוֹגֵשׁ אֶת עִידוֹ וְדָנִיאֵלָה וְגַם אֶת אַלּוֹנָה, הַחֲבֵרָה שֶׁל עִידוֹ. תּוֹךְ כְּדֵי הִתְרַחֲשׁוּיוֹת שׁוֹנוֹת, גָדִי מְסַפֵּר לָהֶם עַל מַאֲבָקָיו בַּתַּנִינִים בְּאַפְרִיקָה, עַל גִּלְגּוּל הַמֶּוֶת וְעַל הַתַּנִּינִים שֶׁהוּוּ סַכָּנָה אֲמִתִּית. תַּאֲמִינו או לא, אֲבָל חֵלֶק מִהַדְּבָרִים הַמִּטְרָפִים קְרוּ לוֹ בָּאֱמֶת. בַּסֵּפּוּר שְׁזוּרִים גַּם עִבְדּוֹת וּפְרָטִים מִפְלָאִים וּמְעַנְיָנִים עַל טָבַע, בַּעֲלֵי חַיִּים ועַל עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל חוֹקֵר הַחַיּוֹת. זֶהוּ סִפְרָם שֶׁל אֲמִירָה סִיטִי - מוֹרָה לְחִנּוּךְ מִיחָד וְשָׁל צָחִי אָסָא חוֹקֵר חַיוֹת בַּעֲבָרוֹ שֶׁבְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁנִים נַהֵל חַיּוֹת בַּעֲלֵי חַיִּים בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה וְכַּיּוֹם הוּא אָקוֹלוֹג הָעוֹסֵק בְּאֵיכוּת הַסְבִיבָה. -- מהכריכה האחורית.