אל ה-פתוח

מה יכול להסביר את הסבל שלנו כעם יהודי בארץ ישראל החי על חרבו? מהם הקולות בנפש ה'יחד' שלנו? כיצד הבנת הסיבות, בעיקר הסמויות, ההיסטוריות והתרבותיות יכולה לסייע לרפא את העצמי המשותף? בספר נפרשת חקירה פסיכואנליטית את העצמי היהודי־ישראלי כפי שהוא צרוב בזיכרון הקולקטיבי, בהיסטוריה ובדפוסי ההזדהות. הכתוב מבקש לפתוח את האפשרות לקיום משותף בו הסבל אינו חזרתי ומפושט כל כך. ד"ר קרינה גולדברג כותבת: זהו מסמך ייחודי, עמוק ורב-מימדי [...] באומץ-לב נדיר, בתודעה צלולה ובהתכוונות להיות בעבור הקולקטיב היהודי-ישראלי יוצאת למסע פסיכואנליטי בנבכי המודעות, הלא-מודע והמבקש להיות במודעות, בנראטיב של העם היהודי. מטרת המסע הנפרש בפנינו היא לא פחות מאשר קריאת השכמה, קריאה להתעוררות ועשייה בטרם נאבד את עצמנו. [...]. כחלופה לפרטיקולריות, לפיצולים ולהתבדלות ד"ר חגי מציעה את החתירה של כולנו, בים האידיאליות – ההכרה בטוב הראשיתי החומל של כל אחד מאיתנו והיותינו בזיקת גומלין - כפעולה של איגום מרפא".זהו ספר המכוון לכל אדם, בוודאי אם הוא ישראלי, ולכל מי שמבקש להבין את מורכבות הקיום היהודי־ישראלי מנקודת מבט פנימית ואתית – מתוך תשוקה לאנושי, לאחריות ולריפוי. שהרי "המרחב הפתוח הוא מרחב של שהות ואי-ידיעה, בו ניתן לפגוש בָּאֱמֶת לא מתוך מגננה אלא מתוך נכונות להשתנות" לשוב אל קיומנו המשותף כבני אנוש.