"וכשאני לעצמי"

"אמא שלי כתבה בצוואה שהיא רוצה שהוא יתחתן שוב, שתהיה אמא חדשה לנו ותהיה לו בת זוג, שנבין אותו שהוא לא יכול לחיות לבד. ואבא שלי ישב איתנו ושאל אותנו: 'עם איזו אישה הייתם רוצים שאני אתחתן?' וענינו – אלמנה עם ילדים, שהיא תבין אותנו." הספר מביא במרכזו את סיפוריהם של שבעה-עשר מרואיינים מהמגזר הדתי על גווניו, שחוו אובדן בן או בת זוג ואיחוי ובנייה של משפחה חדשה. בין הראיונות ולצד הסיפורים האישיים ישנן מובאות ספרותיות הלקוחות מאוצר ארון הספרים היהודי-ישראלי, לצד שירה מתורגמת, קטעי יומן אישיים, אגדות וספרות יפה, השולחים זרקור נוסף למשמעויות התרבותיות והחברתיות שנלוות למצבי חיים אלו. לעיתים אלה מובאות כחיזוק לפן או תימה מרכזית בסיפור ולעיתים דווקא כהרחבה, פרשנות או על דרך הניגוד.  את הסיפורים שבספר ליקטה וחיברה מרים ארן, שזהו ספר הביכורים שלה, וסיפורה האישי מופיע בהרחבה בסוף הספר.  הספר עבר עריכה ספרותית ועיבוד תכני על-ידי אפרת ביגמן, משוררת וביבליותרפיסטית. ספר שיריה "מרחב מוגן" ראה אור לאחרונה.  מרים ארן אמנית, בעלת הסטודיו "שש משזר" במושב גמזו, ניחנה בכישרון ודמיון שהביאו לפריצת דרך בעיצוב מוצרים בתחום היודאיקה. אותו קו מנחה חדשני של רצון לתרום במקום חסר,  הוביל לכתיבת ספר זה ולהקמת קבוצות תמיכה והכנה לנישואים שניים.