שרה לוי־תנאי

ספר זה מציג רב-תחומיות אמנותית השזורה בפועלה של אישיות אחת – אישה תימנייה כריזמטית אשר פעלה בראשית ימיה של מדינת ישראל – ושופך אור על הקשר בין אמנות, חברה, דת ופוליטיקה בישראל הצעירה. תיאטרון המחול ענבל, אשר שרה לוי-תנאי ייסדה בשנת 1949, היה מרכז של יצירה בין-תחומית מקורית המשלבת מחול, שירה, מוזיקה ומשחק, והוא זיכה אותה בפרס ישראל ובתואר "אמנית המולטימדיה הראשונה בישראל". גם עולם המחול הבין-לאומי הביט בהשתאות בשפת התנועה הענבלית הייחודית אשר משלבת בהרמוניה מרכיבים תימניים עממיים מעובדים לצד מחול תיאטרלי, מערבי ומודרני. הכוריאוגרף האמריקאי ג'רום רובינס אמר על לוי-תנאי: "היא אחד משלושת הכוריאוגרפים הגדולים בעולם".אסופת מאמרים זו מאירה את הרב-תחומיות האמנותית שענבל מגלמת וגם חושפת את הצדדים הפחות מוכרים בעבודת חייה היצירתית של שרה לוי-תנאי: כתיבת שירים והלחנה לצד כתיבת פרוזה, כוריאוגרפיה של מחול אמנותי מודרני לצד ריקודי עם ישראליים, ומסכתות לטקסי חג בקיבוצים, יצירה למבוגרים וגם לילדים. בכל תחום שפנתה אליו תרמה חידוש ופריצת דרך. עם זאת, דרכה של לוי-תנאי מעולם לא הייתה קלה; היא בלטה בזרותה במרחב האמנותי שלפני קום המדינה ובעשורים הראשונים לקיומה כיוצרת בנוף הגברי, כתימנייה בנוף האירופי וכאוטודידקטית בין אמנים מקצועיים.הכותבים באסופה זו – חוקרים ואמנים שעוסקים במוזיקה, בתיאטרון ובמחול, בחינוך, באתנוגרפיה ופולקלור, בסוציולוגיה, בהיסטוריה ובלימודי מגדר – חושפים את רוחב פועלה של שרה לוי-תנאי, מאירים את עבודתה הן מזווית תיאורטית והן מזווית אישית, ומציעים  פרשנות חדשה לפעילותה.עורכות הספר: ד"ר הניה רוטנברג היא ראש מגמת תיאטרון מחול בחוג ללימודי תיאטרון, המכללה האקדמית גליל מערבי; מרצה בכירה בלימודי מחול בסמינר הקיבוצים; חברה-מייסדת של האגודה הישראלית לחקר המחול. ד"ר דינה רוגינסקי היא סוציולוגית ואנתרופולוגית שעוסקת במחקר היסטורי ואתנוגרפי. מלמדת במחלקה ללשונות ותרבויות של המזרח הקרוב ובתוכנית ללימודי היהדות באוניברסיטת ייל. בשנת 2009 ראה אור ספרן המשותף של רוטנברג ורוגינסקי, "רב-קוליות ושיח מחול בישראל",  בהוצאת רסלינג.