כשאבא חזר הביתה

הַמְּעִיל שֶׁאַבָּא קָנָה לִי הָיָה גָּדוֹל עָלַי, וְנָזַל בַּשַּׁרְווּלִים, אֲבָל בִּזְכוּתוֹ הִגַּעְתִּי מָקוֹם שֵׁנִי בְּרִיצַת מֵאָה מֶטֶר בְּשִׁעוּר סְפּוֹרְט. עַד שֶׁנִּצָּן שָׂם לִי רֶגֶל וְנָפַלְתִּי. הוּא הִסְתַּכֵּל עָלַי מִלְּמַעְלָה וְאָמַר לְרוֹנִי, "זֶה בָּטוּחַ גִּילִי, גַּנָּב בֶּן גַּנָּב. בְּדִיּוּק כְּמוֹ אַבָּא שֶׁלּוֹ." כבר כמה שנים גילי מחכה שאבא שלו יחזור הביתה. אבל כשהרגע הגדול הגיע, כלום לא קרה כמו שגילי חלם שיקרה. האם אבא של גילי באמת היה כל השנים באמריקה? למה החברים בכיתה התחילו להתרחק, ואיך כל זה קשור לכדורגל?  הוא סיפור אותנטי ונוגע ללב. הוא יוצר אצל הקורא אמפתיה גדולה כלפי הילד המספר וגם כלפי הוריו, שנאלצים, כל אחד וביחד, להתמודד עם גילוי סוד, בושה וסטיגמה חברתית. הוא נותן כוחות לילדים ולהורים לצלוח בשלום התמודדויות מסוג זה, ואולי גם אחרות, ויש בו איכויות של השלמה וריפוי. (הסופרת תמי שם-טוב, כלת פרס ביאליק)  היא עובדת סוציאלית קלינית ודוקטורנטית לקרימינולוגיה, מטפלת זוגית ומשפחתית ומומחית בטראומה ובהתמכרויות; סופרת ומשוררת, מחברת ספרי הילדים , ו.