הרפתקאותיו של החייל האמיץ ולדימיר באינתיפאדה

…עם המקלע ביד שומר אני על בסיסי האהוב על יד העיר הערבית ג'נין. אבל אגלה לכם סוד, להשתמש במקלע הזה אינני יודע. אף אחד לא לימד אותי. למזלנו, הערבים שזורקים אבנים כה יפה אינם יודעים זאת, אחרת הם היו פורצים לבסיס מזמן, כובשים אותו, ולוקחים את כל החיילים והחיילות לבני ערובה…הספר מתאר את האווירה בתקופת האינתיפאדה הראשונה. הגיבור המרכזי הוא במידה רבה אני עצמי, ובמידה רבה החייל האמיץ שוויק. בשירות הסדיר עבדתי כמתכנת מחשבים. אני ויחד איתי כמה "חברים לנשק" בשרות המילואים הוצבנו לתפקידי שמירה בעיר ג’נין, כאשר מסביבנו האניתיפאדה בשיאה. זה יצר הרבה מאוד סיטואציות אבסורדיות לחלוטין. כמובן, גם האינתיפאדה עצמה הינה מחזה אבסורדי. נערים זורקים אבנים ומטרתם המרכזית היא לייצר תמונות לתקשורת. חיילים ישראלים רעים פוגעים בפלסטינאים מסכנים…הוא בעל PhD במתמטיקה מטעם מכון ויצמן. עבד שנים רבות בתעשיית ההיי-טק. בנוסף, כמו ישראלים רבים, שירת שלוש שנים בשרות סדיר ותשע עשרה שנים בשרות מילואים. נכון להיום מתגורר בעיר רחובות. נשוי ואב לשתי בנות.