סיפורים שאהבתי

התחלתי לתרגם את סיפוריו של מופסאן משום שזו הייתה הדרך היחידה שבה יכולתי לשתף את בני משפחתי בחוויה שחוויתי כשקראתי אותם. בהמשך, תוך כדי עבודת התרגום, גיליתי בסיפוריו משמעויות ורבדים שנעלמו מעיניי בקריאה הראשונה והשנייה, והדבר דִרבן אותי להמשיך במאמציי להפוך אותם לנגישים עבור אנשים נוספים שהשפה הצרפתית אינה שגורה בפיהם. כ-130 שנים חלפו מאז שמופסאן כתב את סיפוריו, ואף-על-פי-כן, כשאני קוראת אותם, נדמה לי שהם התרחשו אתמול, ויתרחשו גם מחר; שהם התרחשו בצרפת, ומתרחשים ויוסיפו להתרחש גם בישראל.מופסאן נחשב לאומן הכתיבה המתומצתת, משום שבהשראת מורו – גוסטב פלובר – הקפיד ללטש כל מילה ומשפט עד שיהיו המתאימים ביותר להבעת כוונתו. אני מקווה שהצלחתי להעביר לקורא בעברית תכונה מופלאה זו של מופסאן (המתרגמת).