הבריחה מגילגיל

בימים אלה, כשמערכת הביטחון של מדינת ישראל טרודה בהתמודדות עם מנהרות החמאס, מעניין להיזכר במנהרות אחרות. לפני כשבעים שנה הוגלו המחבר וחבריו למחתרות, הרחק למחנות מעצר ביבשת אפריקה: באריתריאה, בסודן ובקניה. הבריטים הרחיקו אותם לשם הניחו כי לא רק גדרות התיל, השומרים החמושים, עמדות השמירה הגבוהות והדלתות הסגורות בבריחים ימנעו מן העצירים לברוח, אלא גם הסביבה השוממה, העוינת והלוהטת שמסביב. הם טעו. שוב ושוב נרקמה תכנית בריחה, נחפרו מנהרות והועסקו סייענים מבחוץ. בסך הכול בוצעו תשע בריחות, ובסופן הצליחו תשעה בורחים להגיע לחוף מבטחים. השאר נתפסו והוחזרו למחנה.על הבריחה התשיעית, המוצלחת מכולן, מסופר בספר זה ולא רק עליה. ההווי המיוחד של המחנה, אופיים החסון של חבריו, השמירה המתמדת על צלם אנוש וגאוות יחידה, העמידה על קבלת יחס הוגן מצד השלטונות והימים המתוחים לקראת הקמתה של מדינת ישראל, ולאחריה – כל אלה מסופרים בגוף ראשון מפי מי ש"בילה" במחנה מיומו הראשון ועד האחרון ואף תיעד בזמן אמת את קורותיו. מחיפה, שרכש את השכלתו בתחום הכלכלה בשנות גלותו, ושנים רבות כיהן כמנכ"ל לשכת המסחר והתעשייה בחיפה, ואף כתב ספר על כלכלת חיפה, מספר כאן על תקופה רחוקה ומכוננת זו בחייו, כותב על חברים רבים שכבר אינם עמנו ומזכיר לכולנו נשכחות.